אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

שומר הסף. קובי כהן

לפני החוק עומד שומר סף. אל השומר הזה בא בן כפר ומבקש רשות להיכנס. שומר הסף אומר שעכשיו אין הוא יכול להרשות לו להיכנס. האיש חושב רגע ושואל אם יורשה לו להיכנס אחר כך. "אולי", אומר השומר, "אבל עכשיו לא"....  כך הוא ממתין עד ערוב ימיו.

סיפורו הנפלא של פרנץ קפקא  "לפני החוק", והאמונה של אותו בן כפר שיוכל להיכנס לפני החוק כמוהו כסיפור התעתועים שלפניכם.

עשרות אלפי נכים נאלצים לעמוד בכל שנה בפני ועדות רפואיות דרקוניות של הביטוח הלאומי (שלו או של גורמים אותו הוא מפעיל) על מנת לקבל זכויותיהם על פי חוק. הביטוח לאומי עומד מולם "כשומר הסף" בפתח הוועדות.

מה לא נאמר על אותן ועדות, שהן פוגעניות, שאינן מדויקות, שנודף מהן ריח רע של חוסר צדק, שהן מטרטרות, שהאינטרס של הביטוח לאומי, שהוא גם הגוף המפעיל וגם הגוף המשלם, נכנס לתוכם, שאין שקיפות ונהלים ברורים.

כמה מקרים נוספים צריכים להתרחש כדי שהאזרחים יוכלו לעבור את "שומר הסף"  כדי שהצדק שלהם ייעשה?

כאשר פנה לראשונה אבנר וביקש להיבדק בוועדה הרפואית, חש שהצדק עמו.  אולם אוזנם של היושבים בוועדה לא היו קשובות לו ולמצוקותיו. שלושה חודשים שכב בבית החולים השיקומי "בית לוינשטיין" לאחר שעבר תאונת עבודה בשנת 1985, שממנה יצא בשן ועין ובעיקר כבעל לקויות. 

ידו הנוקשה של שומר הסף לא איחרה לבוא, היא קבעה עבורו לקות נמוכה הרבה מתחת למגיע לו על פי החוק ודחתה דרישתו להכרה בו ובמגבלותיו. כך במשך שנים נאלץ אבנר להתמודד עם הלקויות ובמקביל לקיים את עצמו.  לדידו של שומר הסף אבנר השתקם.

המציאות לימדה את אבנר עובדות אחרות. בשנת 1992 במהלך שירותו  במילואים נפגע אבנר והחמיר את מצבו הבריאותי. הפגיעה החדשה ותוצאת הפגיעה הקודמת הביאו אותו לישיבה קבועה על כיסא גלגלים.

כשפנה לממש את זכותו ולקבל את המגיע לו על פי החוק התברר לו שהדרך לשם ארוכה וכואבת. "שומר הסף" שוב הוכיח שאינו נם והפעם נדחו בוועדות עיקרי תביעתו.

אלא מה, אבנר חש שאין הוועדות נוהגות כנדרש, חששו זה התאמת עת שוחח עם חברים אחרים במצבו.

בטוחה בצדקתה חשה החבורה לעיתון מכובד ויזמה מהלך. העיתון ישלח אותם לבדיקה, והפעם פרטית, אצל אותם הרופאים שישבו בוועדות שלהם כדי שייתנו דעתם על הפגיעה ועל אחוזי הפגיעה, הפעם בתמורה לתשלום נאה. פנו וביקשו מהרופאים המלצתם לגבי הליקוי והאחוזים הראויים ו...

הנה זה פלא, כל הרופאים, בלי יוצא מהכלל, כאשר לא שימשו בתפקידם בשם "שומר הסף" נתנו לפונים חוות דעת מלומדת ובה הומלץ על אחוזים נאים, הרבה יותר ממה שניתנו, אם בכלל, בוועדה.

העניין יאה לפרסום ציבורי וזה לא איחר לבוא. כתבה מרכזית במוסף שישי ובה תיאור העובדות לאשורן יצאה לאור.  הפרסום הביא לסערה ציבורית, הארץ געשה ורחשה ובעקבות הפרסום הגיע הנושא לדיון בכנסת. הדיון נערך במליאה ולאחריו מינו בכנסת ועדה ציבורית שנדרשה לדוש ולדון בסוגיה. בית המשפט העליון גם הוא דן בנושא והמליץ בפני הכנסת לשקול את נושא תפעול הוועדות מחדש.

שתי ועדות ציבוריות ישבו ודנו בנושא. האחרונה - ועדת אור- נוי, קדמה לה ועדה בראשות כבוד השופט (בדימוס) גולדברג ז"ל. באחד הפרקים במסקנות דוח הוועדה  אפילו נכתב: "בית המשפט העליון מביע את מורת רוחו מכך שהוועדות הרפואיות לא הוצאו מהביטוח הלאומי".

הפעילות הנמרצת הביאה לכך שהוגשו בנושא מספר גדול של הצעות חוק, הראשונות הוגשו בכנסת ה- 15 ומאז בזו האחרונה הוגשו הצעות המשך והצעות חדשות. עד היום טרפדו את כולן.

דו"ח מבקר המדינה שנדרש לנושא, גם הוא לא חוסך שבטו בנושא תפקוד "שומר הסף".  לאחרונה הועברה בו ביקורת קשה על איכות הקביעות ועל תפקודן של הוועדות הרפואיות לקביעת הניידות.

פרסום הדוח אישש את תחושת הנכים הממורמרים ואלו פנו לוועדת ביקורת המדינה שניהלה דיון נוקב וסוער במהלכו נשמעו עשרות תלונות. בסופו של יום שולחת הכנסת  את הנכים לשיח עם הביטוח הלאומי. דיון כזה אכן מתקיים אלא מה,  מתברר כי "שומר הסף", ממלא נאמנה את תפקידו ובמקום להיות קשוב לנכים הוא מפתיע ומוכיח את הנכים בעזרת מצגת רהוטה ממנה עולה שאינם  לוקחים אחריות למצבם ובניגוד להודעת הוועדה.

הנכים יוצאים מהפגישה בתחושה קשה ומרגישים ש"עבדו עליהם" ומגלים ש"שומר הסף" מתכנן עבורם  פגיעות חדשות. עוד מגלים הנכים שאין ל"שומר הסף" כל כוונה לוותר על תפקידו. אמירתם ברורה: מעולם לא דנו שם בטובת הנכים כשמולם ובמפגיע עומדת טובת רבבות רבות של עובדי המוסד הלוקחים חלק בפעילות הוועדות ונהנים מהכנסה נאה בתפקידם זה.

השנים חולפות ואבנר עדיין נמצא שוב מול "שומר הסף".... רק לאחרונה כשביקש להחליף את רכב הנכים מסוג ואן, זה המותאם עבורו עם מעלון מיוחד שבעזרתו הוא עולה הישר לתוך הרכב עם כיסא הגלגלים.  "שומר הסף" דורש שיעבור שוב ועדה רפואית, וזו קובעת עבורו לאור מצבו 100 אחוזי נכות ורטרואקטיבית מיום הפגיעה. אלא מה, "שומר הסף" לא מרוצה מהקביעה ומזדרז לערער לוועדת ערר, ובעזרתה אגב מצליח לקבע את העובדה שעל אף העובדה שאבנר כבר 12 שנה בכיסא גלגלים, התרחש "נס" בלתי מובן והוא החלים לגמרי, שהרי היא קובעת לו 0% אחוזים מיום הבדיקה. "שומר הסף" לא מסתפק בזאת, הוא מזדרז לפנות לבית המשפט על מנת שיבטל את הקביעה הרטרואקטיבית.   

אבנר שוב מול "שומר הסף", ממתין להיכנס לתוך תחומי הצדק... ושאר הנכים גם הם.

עורכת דין המצויה בתחום ומופיעה כמעט מדי יום בתיקים כנגד המוסד לביטוח לאומי הגיבה לא אחת  בנושא: "אני מבינה את החשיבות הגדולה, בדרישתכם להוצאת הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי".

השאלה המתבקשת, עד מתי?