יותר מזל משכל / ג'ני כי טוב
19/10/2008
 
 

הפעם באמתחתי שני סיפורים 'מהחיים'.
שניהם אמיתיים.
שניהם מספרים כיצד מצאתי מטפלות מחליפות.
שניהם מדגימים, למי שיודע 'לקרוא בין השורות', עד כמה הנכים כיום נמצאים בוואקום מערכתי, ועד כמה אין איש לפנות אליו. שהרי, לו נענו דרישות הנכים השובתים, ניתן היה להציע לכל מטפלת-מחליפה את סכום הכסף הראוי.

הסיפור הראשון ממוקם בסניף הדואר המקומי, לפני כחצי שנה.

הגעתי לשם לצרכיי אני.
לפתע החלה במקום המולה שפשרה לא היה ברור לי. העובדים חיפשו אדם שיוכל לתרגם מרוסית לעברית.

אני דו לשונית (עברית-רוסית) מגיל צעיר, ומתנדבת בשמחה למשימות מסוג זה. התברר שמדובר היה בעובדת זרה ממולדביה, שרצתה להעביר לביתה סכום כסף נכבד. לאחר שעזרתי לה בתרגום, התחלנו לדבר.

הסתבר שהיא מתגוררת באזור, ופנויה לעבודה אחת לשבוע. נפרדנו תוך שאני רושמת את מס' הטל' הנייד שלה.

הסיפור השני מורכב מעט יותר.

הפעם הייתי זקוקה למטפלת מחליפה ל-24 שעות לתקופה של כחודש, פרק הזמן בו המטפלת הקבועה שלי התכוונה להיות בחופשת מולדת.

המטפלת אותה פגשתי בסניף הדואר לא היתה מתאימה – לשם כך היתה נאלצת לעזוב את הקשישה אצלה עבדה לפרק זמן ארוך מדי.

בשלב זה מופיע בסיפור א', חבר טוב ששמע על מצוקותיי. הוא זכר את מצוקתי. משפגש קבוצת נכים מ'יד שרה', יחד עם המטפלים שלהם, פנה אליהם ושאל אם מישהו יודע על מטפלת מתאימה.

יזמתו זו, יוזמה שהייתה הרבה מעבר לציפיותיי, הביאה לביתי את המטפלת המחליפה שנמצאת שם בימים אלה.

בשני המקרים הצלחת העניין מבוססת על יוזמה פרטית, כזו שחצתה גבולות של התנהגות 'על פי הציפיות' ונימוס צר.

מזל שיש בנו יסודות כאלה.

חבל שמצב הנכים הנוכחי מאלץ אותנו להיעזר בהם.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד