מסעדת "בית המעיין". ג'ני כי טוב
7/06/2007
 
 
הגדל

מסעדת "בית המעיין". ג'ני כי טוב

חדשה, כשרה ונגישה – מסעדת "בית המעין" בעין כרם בירושלים

מסעדת "בית המעיין" הצטרפה למסעדות הרבות בשכונת עין כרם בירושלים לפני כחודשיים.

דינה עזריאל-סמדר, האדריכלית שתכננה ועצבה את המסעדה, דאגה לעשותו נגיש – ואכן, מבחינת נגישות הוא מהווה פנינה נדירה ומשמחת בנוף בתי העסק בישראל.

רמפת העץ המובילה מן הכביש אל פתח המקום עשויה באופן נוח: השיפוע שלה סביר ביותר, קורות העץ צפופות למדיי ויוצרות תחושת יציבות בעת נסיעה עליה בכיסא גלגלים; המקום מצויד בשירותי נכים  מאובזרים; כל המשקופים רחבים ונוחים מאוד; השולחנות, העשויים עץ אלון, אסתטיים ומאפשרים להתקרב אליהם בכיסא גלגלים. למעשה, הקומה התחתונה כולה נגישה לחלוטין ומשובבת לב הן במחשבה הנוספת שהוקדשה למאותגרי ההתנידות והן בעיצוב המרשים.

השולחנות והכיסאות עשויים עץ אלון. צבעו הכהה והיציבות שהוא משדר מהווים ניגוד לאווריוריות המקום, המסויד לבן בוהק ומהווה חגיגה של אור ואוויר. מצד שני, אלה, כמו גם הרמפה ששלביה עשויים עץ מסייעים למקום להשתלב במרחב הטבעי, המשופע עצים.

ושוב: קל להתקרב בכיסא גלגלים לכל אחד מהשולחנות, מכל צדדיו.  האח והידד!

המקום ממוקם מול נוף נפלא: מימין למסעדה, במבט מערבה, נמצא מעיין מרים עצמו, ומסגד המתנשא מעליו, מקדימה המרחב משקיף לעבר שביל המדרגות המוביל לכנסיית "הביקור", רחוק יותר נשקף בית החולים "הדסה" עין כרם והרי ירושלים לכיוון של הסטף ומושב "צובה", ומימין נמצאת שכונת עין כרם, על סמטאותיו הציוריות.

הקומה העליונה אינה נגישה לכיסאות גלגלים. בן זוגי מספר שהיא פונה לנוף נהדר ומאובזרת לישיבה באוויר הצח. חבל שהישיבה שם בלתי אפשרית למי שאינו יכול לעלות במדרגות. העדרהמעלית מובן ברמה הכלכלית אך הוא פוגע בנגישות-לדוגמא  שהמקום משדר, ומצער אוהבי עין-כרם מושבעים כמוני. או סתם מי שרוצה לשבת באוויר הפתוח.

התפריט כשר וחלבי. אנחנו ביקרנו בו בשעות הבוקר המוקדמות למדיי והזמנו יוגורט וסלט פרות עם מיזלי (גדול וטעים), כריך יווני (ענק ומשביע מאוד) ושתי עוגות אישיות (גבינה עם פירות יער, ושוקולד לבן). בן זוגי, שהזמין אספרסו (זה הגיע באיחור תמוה), טוען שבלי ספק, קפה איננו מומחיות הבית. לא נותר לי,  אלא לקבל את דבריו. כל זמן ביקורנו שם התנגנה מוסיקה שקטה ונעימה של רוק רך. חבורת צליינים הומה שהגיעה למקום באותה עת סיפקה תפאורה ציורית ומשעשעת, והשתלבה היטב בנוף המקומי.

באשר לדרכי ההגעה למקום (עניין חשוב ליושבים בכיסא גלגלים ובכלל): קרוב למקום עובר קו 17 של חברת "אגד", המאובזר בחלק מהאוטובוסים בציוד הנגשה לכיסאות גלגלים (רמפה ומקום מיוחד לכיסא בחלל האוטובוס); אני הגעתי למקום וחזרתי ממנו ברכב של עמותת "יד שרה".

שווה להגיע!

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד