אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

בכוח המידע והמודעות. מאת: מירית אליהו

"לאן כדאי לקחת את הבנות לטייל? האם מזג האוויר יהיה נעים בשבת?" אלו היו המילים, שיצאו מידיו של אבי, בעודי בוהה בשיחה המתנהלת בינו לבין אמי.  אהבתי להסתכל עליהם מדברים בתנועות ידיים ומחליפים הבעות פנים ביחד עם השינוי בטון הדיבור. בבית נהגנו לשוחח באופן שוטף, נורמלי וטבעי, כמו כל אחד אחר. בתוך המשפחה לא הרגשנו בכל סוג של חריגות, פרט לסבתי ז"ל, שהייתה השומעת היחידה בבית. היא התקשתה לעקוב אחר תנועות הידיים המהירות ולהבין מה נאמר בשיחות סלון.

באותם ימים ריחמתי עליה, כי היא לא שלטה בשפת סימנים, אך כשגדלתי קצת, הבנתי שרוב האנשים שונים ממני. הבנתי, שאם אני רוצה להשתלב ולחיות כמו כולם, אין לי ברירה אלא ללמוד לתקשר בשפה המדוברת.

מחיר השילוב היה גבוה. כל חיי למדתי במסגרות רגילות. ישבתי בשורה ראשונה בכיתה רגילה של  40 תלמידים, וניסיתי לעקוב אחר השפתיים של המורה. לאחר 20 דקות הייתי מתעייפת ו"מאבדת" אותה. את שאר הזמן בזבזתי בבהייה בקיר או בפטפוט עם חברותי.

 כדי להתמודד עם מטלות הלימודים, הייתי תלויה בחסדם של התלמידים האחרים בכיתה, והייתי מצלמת את סיכומי השיעורים שלהם, כדי להשלים את הלימוד בבית. לא הייתה לי ברירה אלא להסתמך על מידת ההבנה שלהם את החומר. 

המצב היה כזה עד שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה. במהלך לימודי התואר ראשון בהיבטים התפתחותיים בחינוך קיבלתי שירותי תמיכה מהמכון לקידום החרש, בסיוע המוסד לביטוח לאומי. עולם חדש נפתח בפני. יכולתי להסביר למרצים מהם הצרכים הלימודיים שלי, וכך יכולתי להשתתף בהרצאות באופן פעיל. התחלתי גם להשמיע את דעותי (דבר שלא הייתי מורגלת אליו) והסטודנטים האחרים החלו "לשמוע" אותי. הדבר איפשר להם להבין טוב יותר את הצרכים של חרשים כמוני.

באופן טבעי, נהניתי מהלימודים עצמם והציונים שלי עלו באופן משמעותי. עד אותה תקופה לא ידעתי עד כמה חוסך התרגום מתחים ומאמצים, ומסייע להתערות בקהילה האקדמאית. יכולתי לשמוע (לקלוט) את ההרצאות, את דברי הסטודנטים בכיתה, להשתתף בקבוצות למידה, לשמוע "שיחות מסדרון". גם אם שיחות כאלו אינן הכי חשובות, הן עושות את החיים הרבה יותר קלים, כששומעים למשל מאיזה מרצה כדאי להימנע או איזה קורס מומלץ לקחת.

 כיום אני לומדת לתואר שני, ואני מהווה רק דוגמה אחת מני רבות, המוכיחות כי כל חברי קהילת החרשים וכבדי השמיעה יכולים להצליח, אם ניתנת לנו ההזדמנות להיות מעורבים במידע, בתהליכי קבלת ההחלטות, במה שמתרחש מסביב.

כדי להשיג השתלבות כזו חייבים להנגיש את הסביבה - בין אם מדובר בסביבת לימודים ובין אם מדובר בסביבה העבודה או החיים הפרטיים. אני אדם עובד כמו חברי, וכולנו זקוקים לסיוע, כדי להשתלב בסביבת העבודה. סיוע כזה יאפשר לנו לתרום כמו כולם, ולעתים אפילו יותר.

עבורי ועבור חברי החרשים וכבדי השמיעה, המשמעות של שבוע השמיעה הארצי היא הגברת מודעות הציבור לצרכינו בדרך שתאפשר לנו לתפקד כאזרחים שווים במדינת ישראל.