היהדות כמקל הליכה / שקדיה כהן
14/08/2008
 
 

קראתי את המאמר שכתבת וניכר שהוא נכתב ע"י אדם בעל ידיעות כלליות רבות. האמת- הוא כתוב בצורה מפותלת וקשה להבנה. בצניעות אומר שעל אף התואר השני מהאוניברסיטה העברית שאני מחזיקה בו (יש לי תואר ראשון בריפוי בעיסוק ותואר שני בחינוך מיוחד) המילים הלועזיות הרבות שאתה משתמש בהם גורמות רק לחוסר הבנה ולאו דווקא מראות על חכמה יתרה. אבל מצאתי משפט שמדבר אלי: "היהדות, היא מכלול או כלי לחיים עצמם. כך או כך, החיים צריכים להיעזר ביהדות כמקל הליכה". זה נשמע לי לגמרי נכון.

קראתי בספר "מסילת ישרים עם פירוש של הרב שלמה אבינר" כשמדובר על אופן החיים, אידיאל החיים, שיא השיאים של החיים, חובת החובות היא עבודת ה'. והשאלה היא איך לעבוד את ה'. בספרו של הרב אבינר, אנחנו ממלאים את חובתנו בדרך של תענוג. אנחנו צריכים להיות רוחניים באמונתנו, האידיאל הגדול הוא להיות בארץ-ישראל ולעבוד את ה'. חובתו של כל יחיד הוא לזכך את נפשו ושכלו (וזה לימוד התורה), זיכוך השכל מזכך את האישיות, ובונה נדבך בחיי עם ישראל.

שמתי את הנכות בצד כי מה שהכי חשוב הוא להיות חלק מעם ישראל במולדתו ועל כך לשמוח. לפיכך צריך לחיות ולשמוח ולהאמין. כלומר צריך לקדם את אפשרויות החיים, צריך לראות מה יש בידנו ואיך אנחנו מצליחים לחיות ולא לראות את הרע. נכון שלאדם נכה קשה ללכת, או לעשות מיני דברים, אני יודעת שהקשיים שישנם בתוך חיינו הם עצומים, ולהתגבר עליהם זה לא פשוט, אבל להיות שייך לעם ישראל ואז יכול האדם להעשיר את ידיעותיהם של הצעירים ממנו, לדאוג לשושלת הפרטית שלו ולראות רק טוב. וככה תמשיך השושלת ועם ישראל יהיה תמיד קיים!!!

כפי שכתבתי, לא הצלחתי להבין את כל המילים שכתבת, מה שכתבתי כאן זה מה שמכוון את דרכי, זוהי השקפת עולמי. יש בליבי הרבה מקום גם ליהודי שלא הולך בדרכי. מה שאני מנסה לעשות זה לקבל את דרך החיים השונה משלי בלי להפריע. מצד שני, יש לי דרישה לא לדון ולבקר דרך לא מוכרת מכל אדם שבסביבתי. אני לגמרי לא בטוחה שמבט אקדמי טהור יכול להבין את אורח החיים שלי. אני מזמינה את כל מי שרוצה ללמוד ולדעת אבל לא לדון לכף חובה שום מגזר.

אני מתהדרת במקום בו אני חיה, כפר אדומים,שמאפשר לכל אחד לחיות את חייו ולקבל את השונה ממנו. עלינו ללמוד לחיות כך ולאפשר לכל אחד למצוא שלווה ורגיעה באסכולה מתאימה לו. קהילה דתית שיש בה נכה, מוצאת פתרונות ברוח ההלכה ואף אחד מבחוץ אסור לו לבקר את הדרך. זו בעצם תמצית המאמר הקודם שלי.

שיהיו לכולנו חיים טובים, בריאים, שמחים וארוכים.

שקדיה כהן

לטורים נוספים של שקדיה 

לטורים נוספים בנושא:

יחס ההלכה לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה / דר' יורם סבירסקי

יחס ההלכה אל הנכים / שקדיה כהן

איך גיליתי את השקפת עולמי ולמדתי לחיות איתה / בועז א.ה.

"יחס ההלכה אל הנכים" - מפי הרב שלמה אבינר / שקדיה כהן

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד