בתי התחתנה / שקדיה כהן

22/02/2013
 
 
שקדיה כהן

כשהזוג החליט להתחתן, באו הם בראשונה אלינו, אבא ואמא של הכלה, להכיר לנו את החתן המיועד, להכיר את מי שבתנו בחרה שיהיה בעלה, וילך אתה ביחד יד ביד את המסע להקמת משפחה. בעלי, מיד סידר את הסלון, שם את הכל במקום, הרי אורח חשוב מגיע, ואני ישבתי בסלון, מתרגשת מהאירוע שיתקרב, אבל לא עוסקת בהכנות. איני יכולה להתרוצץ ומהר להכין עוגה, גם לסדר את החדר, גם להתלבש.. והכל פתאום מתנקז לדימוי העצמי שלי, איך אני בעיני עצמי כשאני רק יושבת על הקלנועית, נעזרת בבעלי כדי להתלבש ומחכה לזוג? אבל אז התחלתי להתרכז בטוב. בתי תקים בית בישראל, נדבך מבית המקדש העתיד להבנות, בע"ה יהיה לה טוב וחיים מאושרים, בכך אני צריכה להתרכז ולא בקשיים שיש לי. אבל מה לעשות? הם תוקפים. אעמוד להם ואסביר עד כמה חיים כאלה טובים שמחים ומאושרים טובים לכל המשפחה.

שלושת הבנים הנשואים שמחים מאוד בהחלטת אחותם. אחד הבנים ואח"כ גם האחרים ידעו להזכיר לי לראות את עץ המשפחה המתפתח וגדל, בכל אחת מהמשפחות נולדים, ב"ה, נכדים ונכדות ויש ממה לרוות נחת. אני מבטיחה, אדע רק לשמוח באירוע שקרב, אדע לשמוח בשמחתה של בתי, אדע לשמוח בשמחת המשפחה, אדע לשמוח עם הנכדות שדודתם מתחתנת.

ואז תקפה אותי עוד חרדה- כשצריך ללוות את הכלה לחופה, הרי אם הכלה מלווה את בתה, ואני הרי לא יכולה לעמוד או ללכת, לנסוע על הקלנועית לפני כל הציבור? ימים רבים עברו ואני כל יום ניסיתי לראות בעיני רוחי אותי נוסעת על הקלנועית ע"י בתי. הוי, חששתי, פחדתי, ממה? לא יודעת, אבל מחשבות לא טובות עברו בראשי. כתבתי מייל אל איש מיוחד שחולה בALS (זו לא אותה מחלה אבל מאותה משפחה רחבה) הוא ליווה את בתו לחופה כשישב על כסא גלגלים ממונע.שאלתי אותו לדעתו,ידעתי שהוא יבין איפה מסתובבות המחשבות שלי.הוא ענה לי "בודאי שתלכי,זה ישמח אותך מאוד זה חשוב  ונעים ויפה" אני מאוד מעריכה את האיש הזה,נשאר לי עוד לדבר עם בתי והיא אמרה לי במפורש שהיא מאוד רוצה ללכת עם אמה לחופה ולא משנה אם אני על קלנועית, היא הרי אוהבת אותי מאוד. החזקנו את היד אחת לשנייה כל הדרך אני על הקלנועית על ידה והיא הולכת על ידי ועל יד בעלי, אבא שלה, זה היה כל כך יפה ומרגש, במשך הדרך אל החופה חשבתי בליבי עד כמה אני מאושרת שבתי מתחתנת וכמה טוב להראות זאת לכולם, אין כמוני שמחה וטוב לי על הלב באירוע הזה, ומחלתי "באה" אתי וכלל אינה משפיעה על מהלך חשוב ומשמח כחתונת ביתי.

בספרו של הרב אופיר כהו "רגלי מבשר" מצאתי כתוב "עיקר תפקידו של האדם הוא "לפעול"- להתגדל על ידי מעשיו, לימודו, עבודתו ופעולותיו השונות. וככל שיתמיד בכך ויעשה יותר הרהו מתגדל יותר..."

יש לי תשובה ליצר הרע שמביע דעתו, ב"ה המשפחה גדלה. זה טוב ושמח לנו ולעם ישראל כולו!

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד