טוב אחריתו מראשיתו

30/12/2013
 
 
קשת מעל ים

ביום רביעי האחרון, שמעתי ברדיו "קול חי" התוועדות עם מיכי יוספי בה הוא דיבר על "טוב אחריתו מראשיתו". האמירה הזו, בעצם משקפת השקפת עולם ואפשר למצוא הרבה מצבים שבאמת מתאימים. למשל, כשאני חולה במחלה כרונית שאינה חולפת, וזוהי הראשית, אני מצפה לפתרון וריפוי (שיש להניח שיגיע רק איננו יודעים מתי) וכשזה יבוא, בהחלט נמצא שאחריתו טובה מראשיתו.

דוגמא נוספת: בישוב כמו שלי, אנו גרים בבית פרטי שבנינו אותו מיסודותיו ועד לגג הרעפים האדום, היום אנחנו נהנים מהמגורים בו, מהמתגוררים בו-קרי משפחתי- ומהאורחים הבאים לבקר ולישון בו לעיתים. כלומר בזמן הבית העומד על תילו, באחריתו טוב מראשיתו, כיום אפשר ליהנות מתפקודי הבית למגורים ולהכנסת אורחים יותר מראשיתו בה נבנה הבית.

ועוד דוגמא: אישה נמצאת בהריון. בתשעת החודשים האלה דואגת לעובר שהיא נושאת ברחמה, מבצעת בדיקות שונות לאורך כל התקופה,לבסוף נולד תינוק. ילד יפה עיניים, מראה מלבב, תינוק בוכה כשצריך מענה של אוכל ושינה ואח"כ תנומה נעימה וחשובה. אחרית מאושרת ומבטאת התפתחות משפחה. כלומר אחריתו טובה מראשיתו.

כפי שאמרתי, ההתחלה של התהליך הוא קשה פיזית שינוי מבנה הגוף, הרבה דאגה, חששות, מחשבות על "איך אהיה ואתפקד?", קושי נפשי והרבה מחשבות, אך אם השקפת חיי היא שטובה אחריתו-כלומר עידוד ותמיכה, אהבה וידידות המתבטאת מחברים וקרובי משפחה המשקפים את המחשבות על החיים, טובה אחריתו על ראשיתו. ובאים ונמצאים אירועים שונים בהם שמים לב לטוב שבאחרית.

בספר יחזקאל מתואר ויכוח בין יחזקאל הנביא ובין העם,עיקר הויכוח: האם האדם אדון לגורלו, או שהעבר כופה עליו את ההווה?בתלמוד יש סיפור על ר' מאיר שמתווכח עם אלישע על אותו עניין. משם יוצאת השאלה "האם האדם אדון לגורלו, או שהעבר כופה עליו את ההווה?" וכך מסופר בתלמוד הירושלמי, חגיגה פרק ב:
רבי מאיר הוה יתיב, דרש בבית מדרשא דטיבריה. עבר אלישע רביה רכיב על סוסייא ביום שובתא. אתון ואמרון ליה: הא רבך לבר. פסק ליה מן דרשה ונפק לגביה....
[רבי מאיר היה יושב ודורש בבית המדרש בטבריה. עבר אלישע רבו רכוב על סוס ביום השבת. באו ואמרו לו: רבך בחוץ. הפסיק מן הדרשה ויצא אליו].
אמר ליה ומה הויתה דריש תוכן [אלישע שאל את רבי מאיר: מה היית דורש?] א"ל "טוב אחרית דבר מראשיתו..." [משל] לאדם שהוליד בנים בנערותו ומתו ובזקנותו ונתקיימו, הוי "טוב אחרית דבר מראשיתו". לאדם שעשה סחורה בילדותו והפסיד, ובזקנותו ונשתכר, הוי "טוב אחרית דבר מראשיתו". לאדם שלמד תורה בנערותו ושכחה, ובזקנותו וקיימה. הוי "טוב אחרית דבר מראשיתו". אמר [אלישע] ווי דמובדין ולא משכחין! [חבל על אלה שאבדו ואינם] עקיבא רבך לא הוה דרש כן, אלא טוב אחרית דבר מראשיתו - בזמן שהוא טוב מראשיתו.

מה פירוש הפסוק "טוב אחרית דבר מראשיתו"? רבי מאיר מפרש: אחריתו יותר טובה מאשר ראשיתו. דבר יכול להשתנות. הוא יכול להתחיל רע, ולשנות את דרכו, ולהיות טוב. ואילו אלישע בן אבויה, הדטרמיניסט, מפרש ברוח אחרת: טוב אחרית דבר רק אם הוא היה כך מראשיתו. הסוף יכול להיות טוב רק אם ברציפות, מן ההתחלה ועד לסוף היה הוא טוב. אם האדם התחיל רע - אין לו יכולת להיות טוב.

אדם בעל אמונה, חי ומרגיש כל מה שמסביבו. הוא מרגיש את הכאב והצער, אם עבר אירוע קשה, ובנוסף יודע לקבל את מה שקרה ובכל זאת להתייחס בשמחה אל העתיד, שכל מה שעושה הקב"ה עושה לטובה ומאפשר לאדם להיות בשמחה.

דבר זה הוא חשוב מאוד,שמכיר ברגשותיו מצד אחד ומצד שני יודע להתרומם מעל לחיי היום יום אל עולם אמוני שלם וגבוה,ויודע את התהליך שאחריתו טוב מראשיתו.הוא מצליח לפיכך להיות חזק יותר מבחינה אמונית וזוכר שיש לו בחירה לעשות זאת ואישיותו מתחזקת.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד