חופשה - קשיים והתגברות

13/01/2015
 
 
פסגת הר ארבל

באמצע חודש כסלו, כך סתם, יצאנו (בעלי ואני) לחופשה. נסענו לגליל התחתון, למלון בקיבוץ לביא.

המלון נהדר. נגיש בצורה יוצאת מן הכלל. יש כניסה נוחה למלון, מעליות נוחות, במהירות טובה. אבל...

הכניסה לחדר האוכל רחבה ונוחה אבל אז אחרי שמצאנו מקום ישיבה, הוא לא תמיד היה ערוך ומוכן והיינו צריכים לבקש מהאחראית על חדר האוכל לסדר את המקום. בנוסף בעלי העביר אותי מהקלנועית שאתה נסעתי לכסא ע"י השולחן. לפני שאכלנו, עברתי ע"י מגשי האוכל, שם בחרתי מה אבקש אח"כ .

כשבאתי אל השולחן, הסתכלו הנוכחים עלינו וליוו במבטם איך בעלי מעביר אותי למקומי ואיך הוא מביא את האוכל לשולחן.

וזה היה רק אחד הקשיים עליהם התגברתי. בחרתי להסתכל על היום שלי ועל החופשה ועל הטוב.

יצאנו אל נופי הגליל התחתון.

בראשונה הקושי הכי גדול היה שהאוטו המאובזר באמצעים לנכים התקלקל והמתין לתורו לתיקון במוסך. הצטרכנו לנסוע באוטו קטן ונמוך. בעלי הצטרך להעביר אותי מהקלנועית למושב ע"י הנהג. זה היה קושי משותף לשנינו. לבעלי היה קשה להעביר אותי לאוטו והברך שלי השתפשפה בכל פעם....

נסענו להר ארבל. הנוף יפהפה. אל תצפית אחת, קצת רחוקה וגם מגיעים אליה אחרי עלייה, לא הלכנו. אל התצפית הקרובה הלכנו, הדרך אפשרית למעבר אבל היא מכוסה בחצץ וכך לא נעים לנסוע עם קלנועית. הנוף יוצא מן הכלל אבל הקושי בדרך שמכוסה חצץ הפריע לי ליהנות.

למחרת היינו בכמה תצפיות יפהפיות, בהר כמון וברביד.

ואז ביום האחרון בדרכנו הביתה עברנו ליד הר תבור. ביקשתי את בעלי לעלות להר. הרבה זמן לא הייתי על ההר שם וכשהתחלנו לנסוע בחזרה, צד בעלי במבט לצד את אחייניתי, בעלה וילדיה. להיפגש כך הייתה הפתעה נפלאה.

הנוף הירוק והמרענן, ההרים המוריקים ןמזג האויר הנוח מילאו את נפשי וראותיי אויר לזמן ארוך וכל כך שמחתי שנסענו ביחד לחופשה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד