סיפור מאת שקדיה כהן
2/08/2007
 
 
הגדל

סיפור. שקדיה כהן

שקט של בוקר, אין תנועה בתוך הבית,יושבת שותה קפה ,פתאום דפיקה בדלת, ניגשתי לדלת הכניסה,הצצתי בעינית וראיתי, לא להאמין, העצים שבחצר ביתי באו הזית,הלימון,השקדיה,התמר

פתחה ואמרה השקדיה: בוקר טוב,אני מזמינה אותך להכיר וללמוד על עץ השקד.

הפתעה,נפלא,העץ נטוע על יד ביתי,תמיד עוברים על ידו. אחכים ואלמד.כמה נעים.

עמדה השקדיה בגינת הבית והחלה ללמד:

עץ השקד הוא עץ פרי גבוה. הוא נפוץ בגליל,בגולן בכרמל, בשומרון ובהרי יהודה.הוא ראשון לפרוח ומתכסה אז בעלים לבנים ורודים.שמלה יפהפייה. אני מזמינה אותך לטייל ולראות אותי בפריחתי. את יכולה לנסוע לכל מקום שאמרתי אבל אני מציעה על יד ירושלים. הדרך העולה אל ירושלים מלאה בשקדיות כדאי לבוא לראות וליהנות. מסוף חודש טבת וחודש שבט, מתחילה הארץ להתמלא בפריחת השקדיה. לקראת ט"ו בשבט, הפריחה הלבנה-ורדרדה מפוזרת בכל מקום ומציצה אלינו בכל דרך. טיול בעקבות שקדיות בהרי ירושלים מעורר התפעלות מהיופי הנראה לעין אזור בית שמש עשיר בעצי שקדיה פורחים,לכל כיוון מצומת שמשון אפשר למצוא שקדיות,ע"י קיבוץ צובה,כשמתקרבים לירושלים רואים משני צידי הכביש שקדיות פורחות בלבן מלכותי. כשעולים לכיוון ירושלים על יד מוצא, אותו נוף נפלא. שקדיות יפהפיות,לבנות ורדרדות,על כל גבעה פורחות בצבען היפה והנעים. גם ע"י משמר איילון אפשר להבחין בפריחה הורודה,אפשר להיכנס לתוך החורש ולראות שקדיות לבנות מלכותיות. אפשר לטייל בעקבות פריחת השקדיה גם לצפת בצפון,על יד צומת עין זיתים או בכיוון יער ביריה. השקדיה הצפינה גם לחרמון אבל שם רק בחודש אדר. נוסעים לשומרון?הביטו וראו את הפריחה בצידי הכבישים.היא מלווה אותנו בכל הנסיעה כמו מבשרת את האביב שיבוא.

אמרה התמר: בוקר טוב,אני מזמינה אותך להכיר וללמוד על עץ התמר.

העץ הזה עומד זקוף בגינה כל השנה.עץ יפה מאוד.אני רואה אותו יום יום מחלון המטבח.אחכים ואלמד.נהדר

עמד התמר בגינת הבית ואמר:

עץ התמר הוא גבוה מאוד מאוד.זהו עץ פרי ממשפחת הדקליים.מגיע עד לגובה 10-20 מטר.כפותיו מגיעות לאורך 3 מטר. לב התמר מצמיח כל שנה קבוצת עלים. אלה הלולבים הניטלים בחג הסוכות.המשך צמיחתם הם מתפרסים לצדדים. התמר גדל ביריחו הנקראת גם עיר התמרים גדל במעיינות ובמקומות שבהם מי תהום גבוהים ,בערבה באגן ים-המלח,באזור ים המלח ובעמק הירדן התחתון.פירותיו נאכלים לחים ויבשים.אפשר להפוך אותם לדבש. העלים משמשים לסכך וגם לעשיית סלים. קטיף תמרים נקרא גדיד. התמר כלול בשבעת המינים.

עץ הזית נעמד בשורה ואמר בקול גדול: "הכי הרבה עצים מסוגי אפשר למצוא בארץ,אפשר להזמין אותך לשמוע ולראות?"

עצי זית יש באמת בהמון מקומות,עץ הזית הוא מצמחי התרבות העתיקים והחשובים.עץ הזית פורח באביב ונותן פירות בסתיו. גובהו בדרך כלל נע בין 2-5 מטר , העליםמוארכים ולבנבנים מצידם התחתון . הפרחים קטנטנים וצבעם קרם. עמוד העלי של הפרח מתפתח לפרי.
כמו שאת בוודאי יודעת זהו עץ שמאריך שנים (לפעמים אפילו מאות שנים) והוא בעל כושר התחדשות רב.
עם ישראל נמשל במקורות ישראל לזית. הזית האירופי גדל בר בהרי יהודה, בשפלת יהודה, בכרמל, בגליל ובשומרון, בסלעי גיר קשים וסדוקים, ובצוקים הבנויים מסלעים אלה. זן הבר נבדל מהזית התרבותי בציפת פריו הדקה ובאחוז השמן הנמוך שבו. השימוש הנפוץ בו הוא לזן האירופי התרבותי.
הזית נזכר כבר בסיפור המבול ( בראשית ח' י"א) – היונה וענף הזית. עץ הזית הוא אחד משבעת המיניםשנשתבחה בהם ארץ-ישראל , מגדלים אותו בעיקר בשל פירותיו המשמשים למאכל וכמקור לשמן. בתנ"ך הזית היווה סמל להדר, יופי, רעננות ופריון. בימי הבית השני שימשו עלי וענפי הזית גם כקישוט ועיטור, ובספרות המדרשית הזית נמשל לעם ישראל.
בתקופת מרד בר כוכבא: עדויות רבות עלשפע עצי הזית שהיו בתקופתם.
שמן להדלקת המנורה: נרות שמן עשויים מחרס נמצאו בהרבה מאוד חפירות ארכיאולוגיות, בנוסף נמצאו באתרי החפירות כדים לאגירת שמן , בתי בד עתיקים ואף חרצני זיתים. אני יודעת למשל על סוגים שונים: סורי, נבאלי, מליסי, ויש גם זנים חדשים מאגן הים התיכון, כאלה אפשר למצוא למשל במושב שדה יעקב, מטע זיתים ענק נראה אף בנגב. חיזיון נפלא של טורים של עצי זית בעלי גזע כסוף,כורעים תחת כובד הפרי.מגדלים  בנגב את הזן הסורי,וזן ספרדי.כשמפיקים שמן זית הריח  נעים מאוד.

עצי לימון,כמו זה הגדל ליד ביתי, אפשר למצוא בהרבה פרדסים,בשרון יש המון פרדסים ריחניים,צבעוניים ומרוממים את יופי העולם שמסביב. הפרחים לבנים, ריחניים ומפרישים צוף. עלי הכותרת בשרניים ונושאים אף הם בלוטות שמן אתרי. ההאבקה - הדדית ומבוצעת על-ידי חרקים שוחרי-צוף, אך גם האבקה-עצמית היא יעילה. פרחי ההדרים מושכים מאד (כנראה ע"י ריחם הנישא למרחוק) חרקים ובעיקר דבורי דבש. מגדלים לימון באגן הים התיכון מזה מאות שנים.

טיול או פיקניק באזורים שונים בארץ,לראות את הפריחה היפה, מרנינים את הלב, ומגלים לנו את סוד גן העדן. יפה ושקט הנוף הניבט אלינו.

ביקשתי מהעצים לתת לי להתארגן ובשיר והמחול יצאנו ביחד לתור ולטייל בארץ ישראל.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד