טור אישי: מברכים על הרע כשם שמברכים על הטוב

 
 
שקדיה כהן

האדם כשקורה לו אסון או אירוע קשה,מארגן את חשיבתו  והופך אותה במחשבתו להתנהגות טובה או רעה,  הוא בוחן רצונות ומחליט במה לבחור. זהו חופש הבחירה. כשאדם מגיע לתובנה הזו  הוא מבין שגם בתוך הנסיבות הקשות ביותר,נשאר לו הרבה מאוד חופש בחירה. כיצד להבין ולפרש את המצב,כיצד להגיב אליו?מה לעשות עכשיו?הוא מבין שמה שקורה לו הוא בעיקר תוצאה של הבחירות שלו. ולא של כוחות אחרים,אז הוא יכול להיות מאושר,מלא חדווה ושמחה והעצבות מתרחקת ממנו.
כך קרה גם לי.אני מודה לאל שהצלחתי להרחיק את העצבות ממני.לפעמים כששואלים אותי "מה נשמע?" אני עונה "בסדר גמור" ואז אני נזכרת "הרי יש לי טרשת נפוצה, מה פתאום אמרתי "בסדר גמור" ואני עונה לעצמי "כן,זו הבחירה שלי גם בתוך המחלה הקשה הזו, אני עושה דברים מעניינים,מתנדבת ב"יד שרה",מפיקה עיתון לרב"ע,מארגנת דברים בתוך הישוב  שלי וכותבת בעיתון פה ב"יד שרה",לכן ה"בסדר גמור"
חז"ל, מצד אחד מכירים בכך שמקרים מסוימים מוגדרים אצלנו כרעים ומעציבים ,ונותנים לכך ביטוי בהלכה למשל בתוכן הברכה "ברוך דיין אמת" מצד שני,הם קבעו שצריך לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.כאילו שיש בה משהו טוב.האם אין כאן טשטוש של המציאות?
המשנה במסכת ברכות אומרת "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ואז מובאת הוכחה ממדרש. המדרש דורש את הפסוק בפרשת שמע.ויש בו כמה הנחיות מוסריות .שנאמר "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך..." כיון שכתובים 2  ב' במילה "לבבך" לומדים על עבודת ה'  ביצר הטוב וגם ביצר הרע. ובכל  נפשך-אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאודך-כל ממונך דבר אחר-בכל מידה שהוא מודד לו-מודה לו
ואיך מתיישבת ההרגשה האישית בעקבות הרע לקבלת דין שמים,האם יש כאן סתירה או השלמה?
בגמרא מנסים להסביר לנו את המילה "כשם"-זה לא סתם הסבר,אלא התמקדות בבעיה המוסרית והרגשית שהמשנה מעלה-איך אפשר לברך על ה הגמרא מתחילה מהשאלה האם במילה "כשם"=כמו הכוונה שמשתמשים באותה ברכה גם על רעה וגם על טובה
על דבר טוב מברך "הטוב והמיטיב" האם גם על דבר רע יברך ברכת "הטוב והמיטיב?
תשובה:לא
רעה "כמו"(כשם)על הטובה?
העובדה שהברכות שונות היא לא סתם עובדה טכנית.הגמרא מנסה להגיד בכך שחכמים לא ניסו להפוך אותם לתמימים.אדישים הנוסח השונה של הברכות על טובה ועל רעה מלמד שמותר לנו לומר בפה מלא שדבר מסוים בחיים הוא טוב לנו או רע לנו.מותר לשמוח כשטוב ולבכות כשרע.
בשלב הבא הגמרא מציעה תשובה חדשה.לברך על הרעה "כשם" שמברכים על הטובה פירושו לקבל את שניהם בשמחה.והגמרא מביאה פםוקים שונים שמלמדים זאת
אנו למדים על ברכה "ברוך דיין האמת" לרע ו"הטוב והמיטיב" לטוב.כלומר המילה "כשם"-לא באה להגיד שאומרים את אותה ברכה אלא ברכה אחרת,כלומר לא  אומרים את אותה ברכה אלא מקבלים בשמחה גם את הטוב וגם את הרע
אדם בעל אמונה,חי ומרגיש כל מה שמסביבו.הוא מרגיש את הכאב והצער,אם עבר אירוע קשה, הברכה  מותאמת להרגשתו של האדם,ובנוסף יודע לקבל את מה שקרה ובכל זאת להתייחס בשמחה ובאהבה לבורא עולם,שכל מה שעושה לטובה ומאפשר לאדם להיות שמח גם אם אינו מבין את המהלך של הדברים שקרו,וזה מביא אותו להיות בשמחה.
שוב,אעיד על עצמי,כמקבלת באהבה ובשמחה את הטוב ואת הרע שה' מזמן,וכדי להיות בשמחה וכדי להרבות סיפוק ממעשי ביום יום אני מוצאת מה לעשות בחיי היום יום בשבילי ובשביל עם ישראל

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד