אוטיזם. שקדיה כהן
10/01/2007
 
 

אוטיזם

אוטיזם הוא ליקוי התנהגותי נוירולוגי התפתחותי. עפ"י DSM-IV(1994) PDD-Pervasive Development Disorder זוהי הפרעה התפתחותית נרחבת. הסימפטומים נמצאים בטווח רחב  ממאוד קשה עד קרוב לנורמה. אוטיזם מאופיין בחסר קשרים חברתיים ,איחור או חוסר בתקשורת ורבלית או לא ורבלית, התנהגות סטריאוטיפית וחוזרת על עצמה, חוסר במשחק סימבולי או דמיוני.

אוטיזם נמצא בכל התרבויות והחברות בעולם. הוא קיים פי ארבעה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות, ובערך 4-3  לכל 2000 ילדים הם בעלי אוטיזם. האבחנה נעשית ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. ליאו קאנר היה הרופא הראשון שדיווח על ילדים עם אוטיזם ב-1943. הוא מיין את הקבוצה המיוחדת של הילדים שהראו אופי דומה והיו שונים מילדים פסיכוטיים שהיה רגיל לראות. בתיאור שלו של 11 ילדים הוא כתב על השוני שלהם בהשוואה לילדים טיפוסיים פסיכוטיים.

שוני זה כולל:

1)   דרגת חוסר היכולת של הילד.

2)   ביטוי של התכונות המיוחדות.

3)   מצב המשפחה.

4)   התפתחות צעד אחר צעד במשך השנים.

הסימפטומים ההתנהגותיים שלהם בטווח רחב ויש להם אבחנה דומה. למעשה יש הרבה שוני בין הילדים האוטיסטים. הביטוי של חוסר קשר חברתי שונה וזאת מתוך, כנראה, אתיולוגיה שונה אצל כל אחד. אצל כולם רואים קשיים בקשר החברתי, בתקשורת לא תקינה ובהתנהגות בעייתית, וגם לעתים קושי קוגניטיבי. מספר מחקרים השתדלו להגדיר סימפטומים של אוטיזם. הילדים מציגים טווח רחב של סימפטומים ולהיות מאובחן לא אומר שצריך להציג את כולם.התיאורים הבאים הם הנפוצים ביותר והם גם רוב הסימפטומים.

אופי האוטיזם והאבחנה נעשים בשלושה תחומים- קשר חברתי, תקשורת ושפה והתנהגות

קשר חברתי(כדי לקבל אבחנה צריך לפחות שניים)מאוד מוקדם אפילו בחודשים הראשונים לחיים, ילדים  אוטיסטים לא מתנהגים בקשרים חברתיים פשוטים, הליקוי הוא משמעותי בשימוש בהתנהגויות לא ורבליות, והם מגיבים במבט בוהה בחיוכים  ובתגובה מוזרה להורים שמנסים לעודד אותם. הם אינם מפתחים קשרים חברתיים ברמה המתאימה לגילההתפתחותי. הם אינם מחפשים קשר כדי לשתף אחרים בהנאה, בעניין או בהישגים.

 ניכר אצלם חוסר הדדיות חברתית או רגשית.

תקשורת (צריך לפחות אחד)כשמלמדים אותם מילים הם משתמשים בכך בצורה מכנית ולא חברתית. השימוש בשפה הוא סטריאוטיפי וחזרתי. גם אם לומדים שפה היא לא פרגמטית כמו שיחה יזומה ותשובה, לקיחת תור בצורה מתאימה, פרטים של דיבור וחזרתיות קיימים. שפה מדוברת לא מתפתחת אצל חלק מהילדים. 50% מהילדים לא מפתחים הבעה תפקודית בשפה, אבל היום הוכיחו שאפשר לעבוד איתם וללמד אותם. כיום אם שפה מופיעה קודם כל משתמשים בה לדרישה ולמה שרוצים ולא למטרת קשר חברתי. הרבה חוקרים רואים את חוסר הקשר החברתי כבעיה הראשונית ובעיות התנהגות כבעיות משניות. מחקרים  הוכיחו שכשילדים לומדים תקשורת מתאימה בעיות ההתנהגות פוחתות.

במחקר אחר הצביעו שהתנהגות משובשת מופיעה כשאין תקשורת נכונה. ניכר חוסר משחק ספונטני או משחק חברתי המתאים לגיל ההתפתחות. גירוי עצמי התנהגות - לפחות אחד התנהגות כזו משתייכת לתנועות חזרתיות כמו נפנוף ידיים ויוצרת תחושה סנסורית או קינסטתית. היא יכולה להיות מבוטאת בדרכים שונות, כמו מבט בוהה או מבטים לא מתאימים או העוויות אחרות ברורות כמו נדנוד או השמעת קולות. רוב ההתנהוגיות לא מופיעות עם משמעות חברתית.

לסיכום- התנהגות כזו יש לה ניגוד יחסים עם התנהגות חיובית. כשהן קיימות משחקים מתאימים ופעילויות אקדמאיות מפחיתים אותן. האבנורמליות היא מבחינת העוצמה או המיקוד.

בהתנהגויות אלו רואים בנוסף חוסר גמישות וחוסר פונקציונליות והתעסקות יתר מתמשכת בחלקי חפצים.

פגיעה עצמית והתנהגות אגרסיבית
בעבר ההתנהגויות האלה נתפסו כפגיעה גדולה וקשה לטיפול. כיום מייחסים אותן להתנהגות לא נכונה לרצון להביע תקשורת תפקודית.

ילדים אלה מפתחים תעסוקה מופרזת עם חפצים מסוימים, רוטינות או שמירה על סביבה באופן חוזר, כמו לסדר ארונות בסדר מסוים. אפילו שההתנהגות הזו לא לגמרי מובנת וקיימות כמה תגובות לכך.כשמאבחנים רוב הלקויים נמצאים בקבוצה שנקראת-PDD ונמצא בתוך האבחון DSM  IV  , בתוך קבוצה זו נמצא:  Autism,  PDDNOS(Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified)  Asperger syndrom  ו-Rett syndrom

האבחנה לאוטיזם נעשית כשהילד מראה לפחות שני אפיונים שיש בDSMIVעל חוסר בקשרים חברתיים ולפחות אפיון אחד של חוסר בתקשורת ואחד על התנהגות סטריאוטיפית חזרתית.

יש סינדרומים אחרים דומים לאוטיזם ובכל זאת שונים כמו :CDD-Childhood  Disintegrative Disorder

ילדים כאלה מראים קשיים בפיתוח יחסים בין אישיים, חוסר בהתנהגות לא ורבלית וחוסר יכולת ליזום שיחה. קורה בדרך כלל בגיל 4-3.

Fragile-x

מצב גנטי, לרובם פיגור, התנהגות מוטורית חזרתית, רגישות יתר לקולות, חוסר בתקשורת ובעיות קוגניטיביות, איחור בהתפתחות שפתית. באופן חיצוני הם מאופיינים בפנים צרות וארוכות ואוזניים גדולות.

RETTAspergerPDD-NOS

אתיולוגיה

אחד מכל 2000 ילדים הוא אוטיסט ופי ארבעה או חמישה יותר זכרים מנקבות. כשגילו את האוטיזם דיברו על אשמתן של האימהות הקרות, אח"כ כשפותחו שיטות מדעיות הוסר האשם. כיום מדברים על גורמים אורגניים. האוטיזם קיים כבר עם לידתו של הילד, ויש לכך אולי כמה סיבות. הסיבה לאוטיזם בזמן הלידה או בזמן ההיריון בשל בעיות שונות שמופיעות. יש לפעמים בעיות נוירולוגיות כמו שינויים בגזע המוח. EEGלא תקין ואסימטריה  צרבלרית. בגלל שתפקוד המוח והמבנה שלו לא לגמרי ברורים  הפירושים של המחקרים האלה מסובכים ויש לבצע עוד מחקרים. יש גם מחקרים על רמת סרטונין בדם. גנטית יש את x  השביר שגם הוא קשור לPDD-לסיכום המחקרים עדיין לא נגמרו ויש לבצע מחקרים נוספים.

אבחנה התנהגותית

תיאור התנהגות- מחקרים מראים הגדרת טווח גדול של התנהגויות ויש לדייק. כמות של התנהגות. יש לתאר במושגי כמות של התנהגות את התדירות ואת משך הזמן של ההתנהגות. הסביבה שבה ההתנהגות מתבצעת צריכה גם כן להיות מתוארת. התנהגות מפריעה יכולה להפריע גם לעבודה וגם לתקשורת.

מטרות לטווח ארוך

1)   להגביר מוטיבציה לענות בחברה ובסביבה.

2)   לענות לרמזים בחברה.

3)   ללמד את הילדים שליטה עצמית.

4)   שילוב עם ילדים רגילים.


למטרה הראשונה:

הילדים ישחקו בדר"כ באותם משחקים ובאותה הצורה ולא יתקשרו עם הסביבה.

ללמד את הילדים לתקשר בכל פעולה לבדה.

בשפה מבקשים ללמד את ההתנהגויות החשובות ותפקודיות ולנסות ולהכליל עם אקדמי חברתי ודקדוקי-שפתי.

הכישלונות החוזרים פוגעים לילדים במוטיבציה בתחומים אלה ולכן יש לעודד מוטיבציה.

כשניסיון האינדבידואל חוזר על עצמו, הוא נחשף לכישלון נוסף ולכן צריך ללמד וללוות את הלימוד.

לפעמים חוסר הצלחה נובע גם מהתייחסות אחרים אל הילד.

הדרך להגביר מוטיבציה:

-       לשלב דברים שהילד מצליח לעשות בתוך מה שנלמד.

-       לחזק ניסיון לתקשר בצורה נכונה, חיזוק מילולי או תחושתי.

-       חיזוקים טבעיים שמתאימים לתגובת הילד.

החיבור בין כל אלה משפר את רמת ההתקשרות שלו ותגובותיו ולא נותן לו להימנע או להתעלם ממה שצריך לעשות.

ניתוח תפקודי

ניתוח ביהביוריסטי כדי לדעת מה הוא עושה בכל תקופה.

תיאור ההתנהגות למשל אגרסיבי – איזו אגרסיביות זאת?

חוץ מהתנהגות צריך לתאר את הדרגה של כל התנהגות, הסביבה שבה ההתנהגות קורית ותפקוד תפיסתי.

ניתוח תפקודי יכול להיות מתאים לניתוח התנהגותי.

ברור שאוטיזם לא נגרם מחוסר אהבה.

ייתכן שהפגיעה במהלך ההיריון וייתכן שבמהלך הלידה. קשה לזהות את הגורם שמאפשר את פריצת הליקוי.

לרוב התינוקות יש מוטיבציה פנימית ללמוד שפה ולהיות בחברה. ההתפתחות הזו מופיעה בגיל מוקדם מאוד. לילדים אוטיסטים יש מעט יכולת להגיב לאנשים ולשינויים בסביבה, הם לא מתרגלים את התקשורת גם לא במשחק ולכן לא מתורגלים במושגים של חוקים ומיומנויות. לילדים עם אוטיזם שוני בשימוש בשפה. הם משתמשים באקולליה, מתקשים ליצור ולהבין משפטים.

6 מטרות עיקריות שבגללם עובדים עם ילדים עם אוטיזם

1.    להיות בקשר בצורה ספונטנית.

2.    להיות יותר גמיש.

3.    לתקשר.

4.    לעקוב אחרי הוראות.

5.    להיות עצמאי.

6.    להתגבר על לחץ.

הטיפול בילדים עם אוטיזם הוא שפתי, התנהגותי. בריפוי בעיסוק ובלמידה חשוב להתערב וללמד את הילדים כמה שיותר מוקדם ובשילוב סביבתי. כל ההתערבויות חייבות להיות אינדיבידואליות ומתייחסות לסימפטומים שהילד מציג.  כל התערבות צריכה לעזור, למנוע מצב חמור יותר. ההתערבות צריכה להיות במקום נייטרלי. כל ההתנהגויות צריכות להיבדק. חשוב לשתף את ההורים. הכללה צריכה להיות מתוכננת. עצמאות הילד צריכה להשתפר והשיפור צריך לאפשר איכות חיים טובה יותר.

בשפה יש ללמד את הילדים לענות לרמזים על פי הוראה או לתת רמזים.

יש ללמד אותם להרכיב קבוצות ממילים וגם לפעמים להתבסס על יותר ממרכיב אחד. למשל חיות ואחר כך להבהיר שלא כל חיה עם ארבע רגליים היא כלב. הדבר משפיע על ההתנהגות החברתית, על רכישת שפה ועל רכישת הכללות של התנסות חדשה. דבר אחר שמלמדים הוא למידה של ספונטניות כך שהעצמאות תשתפר. צריך ללמד אותם להסתדר בחברה ביום ולסדר "מערכת" של היום כדי שיהיו מאורגנים גם בשפה וגם בהתנהגות. הם עונים נכון יותר כשיש רמז חזותי קונקרטי ומשמעותי. מקובל לעודד חברויות כדי ללמוד מיומנויות חברתיות ולהכניסם לרפרטואר ההתנהגותי החברתי של הילד.התנהגות היא תגובה הגיונית לסביבה, לכן דבר ראשון צריך לארגן את הסביבה ולהבנות את הפעילות, קשה להם להבין ולהשתמש בשפה, לצפות מה יקרה על סמך מה שקרה, יש לווסת את הגירויים ולהכליל פתרון לבעיה. יש פילוסופיה התנהגותית שרגילים להשתמש בה ויש לעודד התנהגות מתאימה. בריפוי בעיסוק מדברים על התהליך הסנסורי של הילד.  הקושי כנראה בוויסות הסנסורי ואז נראה את האבנורמליות ברישום הסנסורי או בעיבוד או בפלט. יש גם קושי בקשב ועוררות ויש גם קושי קוגניטיבי.הם פשוט חסרים את הבסיס לשילוב ארגון של עצמם להתפתחות תפקודית ומסובכת. הטיפול בריפוי בעיסוק נעשה כדי לעזור לילד לארגן את האינפורמציה הסנסורית לשימוש לתגובה הסתגלותית למוטיבציה להכללה ובהתאם לצרכיו. צורה זו של עבודה מאתגרת ומאפשרת לילד ללמוד ולבצע מיומנויות. הכלים בהם משתמשת המב"ע הםS.I  טיפול דרך משחק, עבודה פונקציונלית, תעסוקה ועיסוק, גרפומוטוריקה יחד עם המורה בכיתה. בהתחשב בכל הגורמים הללו נוכל לפעול ולהפעיל את הילד נכון בסביבתו ובפעילויות שהוא מבצע.

לסיכום

עבודה על התנהגות

-ארגון של הסביבה הלימודית, ארגון הלמידה עצמה.

-צפייה בהתנהגות.

-מערכת חיזוקים.

-הכנה למעברים ושינויים.

עבודה על למידה

שימוש בצד הוויזואלי.

-התאמה אינדיבידואלית.

-רמת i.q  מתאימה.

-עבודה קבוצתית.

עבודה על שפה ותקשורת

הקניית מיומנויות שפתיות.

תיווך.

תגובות נכונות לסביבה ולשינויים.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד