התאמת סביבה. שקדיה כהן
31/01/2007
 
 

התאמת סביבה. שקדיה כהן

חובה מוסרית וחברתית של הקהילה לאנשים עם מוגבלויות שונות הוא להתאים את הסביבה לאפשרות  להשתלב בתוך הקהילה.

על פי חוק שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלויות(תיקון מס' 2)(נגישות) התשס"ה 2005 מוגדרת נגישות כאפשרות הגעה למקום,תנועה והתמצאות בו,שימוש והנאה משירות,קבלת מידע הניתן או המופק  במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם,שימוש במתקניהם , והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם,והכול באופן שוויוני,מכובד,עצמאי,בטיחותי וסביר.

הגדרה זו ,כלשונה, מדברת על השתתפות שוויונית,מכובדת,עצמאית ובטיחותית של האדם בכל התכניות והעיסוקים שבהם הוא בוחר לקחת חלק,כאשר הסביבה והשירותים בה מאורגנים ומותאמים לצרכיו.

עבודת המב"ע עוסקת בהתאמת הסביבה לאדם עם מוגבלות בשינוי מבנים וסביבה כלומר עוסקת בנגישות.

החוק "שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלויות" נועד להביא להכללתם של אנשים מוגבלים בקהילה מתוך עמדה של שוויון.

מדיניות ההכללה דורשת שימת דגש על שינויים, התאמה ועיצוב הסביבה מתוך נקודת מבטם של האנשים על המוגבלויות.תוך היוועצות עמם לגבי המכשולים המונעים את שילובם והשתתפותם המלאה בפעילויות ובעיסוקים בסביבות חייהם.

עוד קובע התיקון לחוק בסעיף 29(ג) כי "אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות. ..."מה שמדגיש את נושא הנגישות.

כידוע וכמקובל, נגישות פיזית מוגדרת בחקיקה כהסרת מכשולים מבניים וארכיטקטוניים, מרכיבים פיזיים של המקום ומתקניו,המונעים מאדם בעל מוגבלות גישה למקום ו/או לשירות הציבורי ושימוש במתקניו.

תנאי מוקדם לביצוע מוצלח של התאמות לשירות ולמתקניו  הוא הדרכה  והכשרת צוותים מתאימים.

מקצוע הריפוי הוא לעזר רב בעידוד,הכוונה ,רגישות ועזרה בנושא הנגישות.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד