ניסיון בעבודה בריפוי בעיסוק. שקדיה כהן
14/06/2007
 
 
הגדל

ניסיון בעבודה בריפוי בעיסוק שרכשנו בתחילת ימי ביה"ס "דקלים"

ביה"ס "דקלים",לילדים עם אוטיזם נפתח בשנת 1981 .

בשנת 1982 התקבלנו,פיליס פולק ואני (שקדיה כהן)לשורותיו כמרפאות בעיסוק. עבודה עם ילדים עם אוטיזם הייתה עדיין בחיתוליה ואנחנו צעדנו צעדים ראשונים בעזרתה של דר' קורי שולמן  ושאר הצוות שהיה בביה"ס.

את התיאוריות למדנו מקריאת מאמרים רבים של אוני' TEEACHבצפון קרולניה בארה"ב,ומאמרים של פרופ. אורניץ שפורסמו ב-1977 ואילך.הוא הסביר כבר אז שהחריגות נראית באופן ברור בין גיל שנה לשנתיים.נראה אז חוסר התאמה בגדילה בתחומים שונים ולא סתם אחור בהתפתחות. האחור לאו דווקא מוטורי ואולי כמעט לא. הוא הסכים עם נוירופיזיולוגים שטענו על ליקוי במודולציה בין תחושה לתוצאה מוטורית עם דגש על מערכת וסטיבולרית לא תקינה. הילד האוטיסט,לדעתו,נוטה להראות אי סדר בגדילתו המוטורית.(The early development of autisticchild,Ornitz,Gutlilve,Farely,1977,Autism and childhood Schizophrenia)

Ayres כבר ב-1979 הציגה שלושה אספקטים אפשריים לתהליך סנסורי לא תקין אצל ילדים עם אוטיזם.(modulation-המידע הסנסורי מציף את המערכת ופוגע ביכולת הסינון ולכן הרישום הסנסורי נותן מידע עמום).ההבחנה DISCRIMINAT,וקליטת הגירוי תקין אך ברישום ובעיבוד הגירוי יש ליקוי. כתוצאה מוויסות לא נכון התוצאה נראית כתגובת הגנה לגירוי יתר או חוסר תגובה.גם במאמר שלTickle &Ayres  (1980) דובר על עוצמת תגובה מוטורית  לא מתאימה. תהליך הרישום הסנסורי הוא תהליך שפועל באמיגדלנה (האחראי על נושא העוררות) ומהוה מפתח לorienting reflex. זהו השלב שבו ניתנת תשומת הלב הרפלקסיבית לגירוי חדש.

לפי Ayres לילד עם אוטיזם פגיעה ברישום ולכן אין תגובה מסתגלת גם במצב של משהו מוכר אבל אם נוביל אותו לגירוי ידע מה לעשות.

לילד עם בעיה ברישום סנסורי רמת העוררות שלו גבוהה ויש קושי להתארגן לגירויים. ההפרעות נכרות בתנועה,בתקשורת,בהקשבה,בהתנהגות חזרתית וקושי בהתפתחות קשרים חברתיים.

בתחום החושי נראים הליקוויים הבאים:

1.     קושי ברישום או בזיהוי מקור הגירוי

2.     קושי בעיבוד או וויסות מידע סנסורי

3.     חוסר עקביות-קושי בשליטה על הוויסות.נראים  כאילו מגיבים הכל או לא כלום.

4.     מהות הגירוי-קושי בהבנת מהות הגירוי

5.     ארגון מידע חושי-קושי בפרוק הגירוי למנות קטנות

6.     זמן ותדירות התגובה-קושי מתגובה בזמנה.

בילדות המוקדמת אפשר לאות סימנים מוקדמים לתגובה חריגה בגלל גירוי תחושתי שעלול לרמוז על אוטיזם(כאשר יש צורך באבחנה מבדלת)

מתוך כל המאמרים הללו הבנו שהבעיות הנצפות אצל ילדים עם אוטיזם דורשות טיפול בגישה  תכלול בין חושי(s.i.)

על מנת לטפל בגישת s.i.  יש צורך לדעת היסטוריה של הילד,התנהגות שלו ומצב פיזי.

הילד מוזמן להכיר דמן פעילות נעים בריפוי בעיסוק ולקבל גירוי מבוקר.

אחת המטרות החשובות בגישה זו היא הפחתת הגרייה העצמית.(ההנחה היא שאם ניתן לו גירוי שהוא שקוק לו בצורה מבוקרת נוכל להפחית בצורה נכרת את תופעת הגירוי העצמי) זו שיטת טיפול המפחיתה התנהגויות מסוימות ועוזרת למוח להתארגן כדי לקלוט ביתר יעילות מידע סנסורי לצורך פעולות מתאימות.טיפול בגישה זו מאפשר להתגבר על התנהגויות לא רצויות תוך הבאת פעולות חיוביות בעלות מטרות ברורות. עבודה בעזרת לחץ פרופריו. עוזר לארגון הילד לקליטת גירויים סנסורים וגם מאפשר תוך כדי כך ארגון ורגיעה והתגובה תהיה מסתגלת ונכונה.

הגרייה ניתנת לילד על פי צרכיו בצורה מבוקרת בעזרת פעילות משמעותית בעלת מטרה ברור.

הדרך לעבודה דרך s..i.היא בעצם חזרתיות מובנית בטיפול וזהו המפתח לאפשר לילד להכיר גירויים סנסוריים חדשים. קבלת גרייה סנסורית באופן מבוקר ורגוע מעלה את רמת הארגון של הילד.

פיליס עבדה עם הקטנים יותר ורוב עבודתה הייתה בתחום ה-s.i..שקדיה עבדה עם הגילאים היותר גדולים וגם עם המתבגרים והשמשה גם בגישות אחרות שמאימות יותר לגילאים בוגרים יותר.

הקו המנחה בגישות אלה היה מובנות. כשפעולה מובנית היא מובנת ואפשרית,לאט לאט,לחיקוי.לכן לכל פעולה היה התחלה ברורה,תהליך ברור וסוף נראה לעין וברור. הפעולות נתמכו בעצמים ויזואליים להבנת הפעולה.

משחק,בעל פעולות ידועות מראש הוא עוד דרך לגרימת התנהגות מתאימה.כשהילד עם האוטיזם לומד את המשחק יכול להשתמש בו בשעות הפנאי,בחברת ילדים שאיתו ובחברת משפחתו או ילדים אחרים בסביבתו.אותו המשחק כשמשחקים בו בקבוצות חברתיות שונות גורם להתנהגויות שונות ועל הילד האוטיסט ללמוד לתפקד נכון.

לכל כתה היו שעות משחק בהם תשומת הלב הייתה על פעולות מוטוריות נכונות,על תקשורת שפתית(בהדרכת קלינאית תקשורת), והתנהגות חברתית מתאימה.

עוד נושא בגיל המתאים היה-A.DL–טיפול עצמי

הבניה של סביבה מתאימה ולמידת פעולות בסדר נכון מאפשרים למתבגר עם אוטיזם להבין איך צריך להתנהג ומה מוטל עליו

על אותו הבסיס הרעיוני התחלנו לתכנן ולבצע בבית הספר כיתות טרם שיקומיות. במטרה שאחרי או תו כדי לימוד העבודה יוכלו התלמידים לעבוד בעבודה דיקומיתשיקומית ואפילו בעבודה כל שהיא בתוך הקהילה.

כתבנו תכנית לימודים לכל ילד בהתאם לרמת התפתחותו וצרכיו.

עבדנו ב"דקלים" כ-20 שנים בשיתוף כל הצוות הבין-מקצועי בצורה נכרת לעין כל.

על בסיס עבודה זו המשיכו לעבוד בבית הספר "דקלים" ושיפרו את איכות חייהם של התלמידים ושל המשפחות המלוות .

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד