הצגת תיאטרון ייחודית בבית קסלר – ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי
19/11/2009
 
 

איני זוכר את רגע לידתי.

האם היה זה יום שמשי או יום גשום?

אולי היה זה יום ברקים.

איך הפצעתי לעולם?

אולי מישהו ניגן בפסנתר והשמיע תו מוזיקה.

האם היו הורי שמחים או עצובים?

אני מפציע לעולם בחודש השביעי,

לא רוצה להישאר ברחם יותר.

אבל אני משלם מחיר.

תהיה בי נכות ולא אחייה כמו כולם.

אבל אני רוצה לגמוע מהעולם.

 

במהלך חיינו אנו פוגשים בשערים רבים. ניתן לעצור לפני השער, אולי זה פחד או אולי חוסר רצון לגדול. ניתן לעבור ולהמשיך בצפייה או בכל דרך אחרת, וניתן לעצור להתבונן ולהקשיב. לראות אותנו ולראות כל אחד את עצמו.

המחזה, מגולל סיפור חיים מרגע הלידה ועד בכלל. סיפור החיים נבנה ע"י חברי הקבוצה במשך תקופת החזרות.

אנו מזמינים אתכם להתבונן בשערי חיינו ואולי אף נצליח לגעת בשערי חייכם שלכם.

 

במילים מרגשות אלו נפתחת ההצגה "שערים" שהועלתה השבוע על ידי קבוצת התיאטרון של בית קסלר במעמד ראש עיריית קריית ביאליק מר אלי דוקורסקי ובחסות עמותת נגישות ישראל.

ההצגה בוימה ע"י שכי הובל שעמל חודשים ארוכים עם הקבוצה, המורכבת מבעלי מוגבלויות פיזיות קשות ומורכבות, והביא אותם לרמת מקצועיות ויכולות מדהימים.

 

ההצגה פותחת בכישרון ובפתיחות מעוררת השתאות שערים לפרקים שונים בחיי הדיירים בבית קסלר: שלב הפיזיותרפיה המייסרת, הבגרות והבדידות, המעבר לבית קסלר על היבטיו השונים, זוגיות וזיקנה. בלטו במיוחד ביכולותיהם השחקנים שי דורון ומיכל רחמים, המתנדבת באינטנסיביות לנגישות ישראל ולחיל הים. חברי מועצה מהקריות ומתנדבים רבים מעמותות חברתיות הפועלות למען בעלי צרכים מיוחדים בצפון הגיעו לבית המיוחד הזה לחזות בהצגה;

 

מחיאות הכפיים היו סוערות ורק עיניים מעטות נותרו יבשות... בימים אלו קבלה קבוצת תיאטרון בית קסלר הזמנות נוספות להופיע.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד