חברי קהילה נגישה קריית ביאליק חווים את הלקויות השונות
13/07/2010
 
 

מאת: ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי

קהילה נגישה קריית ביאליק, ש"נולדה" לפני כשנה, כבר זוקפת לזכותה למידה והתנסות בתחום שעת חירום, וחלק הארי של קורס הפעילים כבר מאחוריה.

כל זאת – בנוסף למעורבות פעילה בחיי העיר, מפגשיה וחוויותיה.

במפגש שהתקיים בשבוע האחרון בחנו חברי הקבוצה את התחושות והמשמעויות של מוגבלויות שונות: לקויי למידה, נכויות פיסיות, נכויות סנסוריות, פגועי נפש, הורים לילדים עם מוגבלויות ועוד.

בנוסף לפן התיאורטי, התבצעה הלמידה באמצעות התנסויות אישיות בקבוצה: פיענוח קטע בו האותיות מבולבלות, הבאת חפצים עם ידיים קשורות, הבאת חפצים עם עיניים קשורות ועוד. 

לאחר ההתנסויות המאתגרות – סיכמו חברי הקבוצה את תחושותיהם. החברים ש"התנסו" בלקויות מוטוריות תיארו פעולות יום-יומיות שאי אפשר או קשה מאוד לעשות: להוריד כביסה מהחבל, להוציא נכד מהמיטה, להרים חפץ מהרצפה, להוציא כלים מארונות גבוהים, לסגור את המנעול בדלת, להדליק אור, להוציא תבנית מהתנור, להגיע לדלפקים בבנק או ב"מקדונלדס", להתלבש, להתרחץ, ללכת לשירותים, וכדומה.

אותם חברים ש"ביימו" עיוורון על ידי כיסוי עיניהם, תיארו תחושת חוסר אונים מוחלט או יכולת להתמצא במרחב באורח חלקי. כאן הודגש ההבדל בין אנשים שנולדו עיוורים וצריכים לדמיין מרחב לבין אנשים שפעם ראו ויודעים כיצד החפצים או הסביבה נראים. 

קבוצה שלישית התנסתה בלקות למידה כאשר חבריה קיבלו לפענוח טקסט שאותיותיו בולבלו בכוונה. החברים תיארו קושי רב בקריאת הטקסט ובהבנת משמעויותיו. התוצאה הבלתי נמנעת - קטע שכל אחד קורא במשך 30 שניות – קריאתו נמשכה 10 דקות וללא הצלחה... אנשי החינוך שבין החברים דנו אודות הקושי גם מצד המורים כיצד להתמודד עם הבעיה הזו.

בהמשך דנה הקבוצה בלקויות נפש ובנטייה לראות מקרי קצה – אנשים שסובלים מהתקפי זעם, שעלולים להיות אלימים, הרסניים, לא נעימים, שאינם מאפיינים כלל את הספקטרום הרחב של הלקות. 

קבוצה נוספת שהוזכרה - הורים לילדים עם מוגבלויות. נציגי הקבוצה הזו בין חברי הקהילה הנגישה בקרית ביאליק תיארו תחושת אובדן גדולה, על מה שהילד אף פעם לא יוכל להגשים בחייו (לא ילמד, לא יתחתן, לא יהיה עצמאי וכ"ד), בידוד חברתי ומצב קשה בו לא תמיד הסביבה מבינה ותומכת. הם תיארו ילדים שקשה לצאת איתם בגלל חוסר הסובלנות של הסביבה או מצב כאשר הורים  מספרים על ההתפתחות  התקינה של ילדיהם בעוד שלהורה לילד עם המגבלה אין מה לומר....



ובנימה אישית: הקבוצה ההטרוגנית והמסורה שלנו, שחבריה התקבצו מכיוונים ומרקעים שונים כל כך - חוותה מפגש מטלטל. לפתע קבלה כל לקות משמעות חדשה ומוחשית, באופן שיאפשר לחברים בעקבות התנסותם ליטול חלק פעיל במיזמי ההסברה העתידיים על נושא הנגישות וקבלת השונה בעירם.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד