אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

השם והצילומים שמורים במערכת

אני אדם נכה המשתמש בכסא גלגלים. בחודש ינואר 2008, הגעתי בצהרי היום למתחם קניון מגדלי העיר שבראשל"צ. כל חניות הנכים היו תפוסות, ולכן המתנתי בצד עד אשר תתפנה חניה עבורי במתחם.

לאחר כ-10 דקות התפנו שתי חניות, ולפני שהספקתי להיכנס לאחת, מגיע במהירות רכב טנדר מיצובישי ותופס את החניה - לא רק חניה אחת אלא את שתיהן (ראו צילום). עצרתי את רכבי, ולתדהמתי יוצא מהרכב אדם בריא, נועל וצועד למתחם החנויות. ניסיתי לקרוא לו, אך הוא הפנה מבט ולא התייחס, עובר אורח במקום הפנה את תשומת ליבי שלרכב יש תו עגלה כחול.

פה נפל לי האסימון שמשהו עם התו או הרכב לא תקין, החלטתי לרדת ולראות במו עיני, האם התו מזויף וכו'...
לאחר תיעוד הרכב ומספר הרישוי (טנדר מיצובישי אפור דאבל קבינה מספר 65-137-02), תיעוד התו (שמור במערכת), התברר לי שבתו מצויינים 2 מספרי רכב:

1. המספר הראשון שייך לרכב אחר, יתכן וזה רכב הנכה.
2. מס' הרכב של הטנדר, שהוא כמובן רכב עבודה, ממנו יצאו איש שיפוצים ונהג הרכב בחולצת פסים שחור-לבן, מבנה גוף רחב (נראה בתמונה).
3. זהו אדם אשר משתמש בתו לצרכיו הפרטיים, ללא האדם המוגבל ומנצל את התו לחניה עבור רכבו.

הגדלתי וסרקתי מסביב לרכב, כדי לבדוק האם מותקן לו רובוט לכסא או מעלון כל שהוא, אבל מאומה, רכב עבודה נטו!

לאחר 10 דקות, הנהג מגיע ואני מתגלגל לכיוונו ושואל, "מדוע אתה חונה בחניה של נכים, כשאין עימך נכה ברכב?"
הוא עונה, "יש לי תו ברכב", מקנח בקללות, מניע את רכבו ונוסע.

אומרים לי "חכה לרפורמה בתווי החניה, היא תעצור את בעיית זיוף התווים",
אבל מה עם בני המשפחה של הנכה שמנצלים את התו שלו, אותם מי יחנך?

הפתרון הוא אחד ויחיד, והוא לא בחקיקה, הוא בחינוך - חינוך לתרבות, דוגמא אישית.
שכל נכה בעל תו, יקפיד ויחנך את קרוביו, שאסור להשתמש בתו כשהוא לא ברכב.

כמה פשוט, כמה נכון!