אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

ביקרתי במיוחד בקבר רשב"י שלושה ימים לפני ל"ג בעומר עם בני, במטרה לא להיכנס לדוחק במסה הגדולה ביום ההדלקה, אבל התאכזבתי מהגישה של הקצינים במקום - לחוצים ועצבניים לא הסכימו לתת לי להיכנס בכלל מהשער הראשי.

לאחר שיצרתי פקק קטן במקום, הגיע אלי שוטר דרוזי בשקט, התנצל שהקצינים הם שקובעים מי יכנס למתחם והסביר לי שישנה כניסה דרך המושב בשביל עפר שמוביל למחסום המשטרתי ומשם לירידה התלולה למתחם הקבר.

הגעתי למחסום לפני הקבר, ניגש אלי קצין משטרה ושאל אותי איך הגעתי למחסום. הסברתי דרך מפת שבילים, וביקשתי ממנו להיכנס עם הרכב עקב מגבלתי ביד אחת ועם כסא לא ממונע, אשר מקשה עלי יותר את הירידה והעלייה. אבל לצערי, קשה עורף הוא ולא רק שלא נתן לי לעבור, אף אסר עלי להחנות בצד.

ביקשתי בכל לשון של בקשה שיבוא לקראתי, הראתי לו את תו העגלה, ענה לי שאין ירידה עם רכב למתחם כולל נכים, ביקשתי שוב רק ל-10 דקות להתפלל על הקבר, ובשום פנים וכל תחנונים לא הסכימו לתת לי לרדת עם הרכב. הופניתי לחניה במרחק של 300 מ' בראש הגבעה רחוק מהמחסום, בצער וקושי בני הוביל אותי, כשהגענו לירידה התלולה כוחותיו של הבן לא הצליחו לבלום אותי ואת הכסא, ורק בעזרת אנשים טובים הגענו עד לפתח הציון.

בסיום התפילה לאחר כ-10 דקות, ניסינו לעלות שוב אבל נתקענו באמצע העליה הקשה עד שהגיע שוטר דרוזי ודחף אותי לראש הגבעה.

לתדהמתי, בעלייה ראיתי מול עיני שני כלי רכב עם המשפחות נכנסים דרך המחסום ויורדים למתחם. שאלתי את השוטר למה להם מותר להיכנס עם הרכבים ואני עם מוגבלות ולא אישרו לי. שוב חזרה אותה התשובה - הקצינים הם שמחליטים.
אין לי טענות כלפי השוטר הפשוט. אני שואל האם זה היחס לאנשים עם מוגבלות?

אז היכן הצדק? רק לאנשי שלומם מותר, או המקורבים מהגברדיה.

אני מתבייש שישנם קציני משטרה בלי טיפת מצפון, או התייחסות נאותה לאנשים מוגבלים.

לטורים נוספים של אשר

נגישות קברי צדיקים