אשת החודש / נטלי ג'אן
12/10/2008
 
 
הגדל

ביקשו ממני לכתוב מה זה להיות סטודנטית נכה אבל אני רוצה להתייחס למה זה אומר להיות אדם נכה.

אני בת 25, בימים אלו מסיימת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ונולדתי עם שיתוק מוחין. עד לפני שנתיים להיות נכה עבורי היה להיות במלחמה... עם עצמי.
מגיל בית הספר שולבתי במסגרות רגילות ללא שום נגיעה עם ילדים או אנשים נכים אחרים, גם לא מחוץ לשעות הלימודים. ידעתי כמובן שקשה לי ללכת אבל מעבר לזה לא חשבתי שהנכות שלי משחקת תפקיד וכל מה שאני צריכה לעשות הוא להתאמץ קצת יותר מהשאר, וכמובן אף פעם לא לוותר.

לא לוותר על "להיות כמו כולם": לא לוותר על שיעורי התעמלות גם אם זה אומר לרוץ סיבוב אחד במקום שלושה. לא לוותר על טיולים שנתיים גם אם זה אומר לשבת באוטובוס בזמן שכולם מטיילים, להשקיע בלימודים כי אני חייבת להראות שאני יותר טובה במשהו מהשאר ולסיים תיכון בהצטיינות, להתגייס לחיל המודיעין בהתנדבות וללמוד באוניברסיטה.

אתם בטח שואלים מה הבעיה בכל זה. מסתבר שעקשנות יכולה להיות תכונה לא כל כך טובה כי כשאדם נמצא במלחמה, מעבר למשברים הרבים בדרך, המלחמה הזאת גוזלת המון אנרגיות ובשלב מסוים פשוט הרגשתי מותשת. התחושה הזאת בשילוב משברים נוספים בחיים הביאו אותי למסקנה שצריך לעשות שינוי.

לפני שנתיים בערך נחשפתי לעמותת אתגרים. עמותה של ספורט אתגרי לנכים. למען האמת מההתחלה חשבתי שזה יכול להיות רעיון נחמד אבל מה לי ולנכים? אני הרי לא ממש שייכת לעולם הזה לפחות לא הרגשתי שייכת. ובכל זאת משהו דגדג לי בפנים . חצי שנה של התלבטות והתחבטות עם עצמי הביאו אותי, בסופו של דבר, להצטרף לחוג אופני היד של אתגרים. זו היתה הפעם הראשונה בחיי שרכבתי על אופניים ואין תחושה טובה מזו. זו הייתה אהבה ממבט ראשון.

בהמשך הדרך הצטרפתי גם לפורום הנשים של אתגרים, כ-20 נשים נכות ולא נכות יוצאות פעם בחודש לטיול שטח "לבדוק מחדש את גבולות האפשר" מעבר לחוויה המהנה של הטיול, המפגש עם נשים אחרות לימד אותי שאפשר לחיות חיים מלאים וטובים עם נכויות קשות הרבה יותר משלי כל מה שצריך זה להאמין ולא להתבייש לבקש עזרה.

היום אני עדיין לא יכולה להגיד שאני שלמה לחלוטין עם הנכות שלי אבל בהחלט עברתי דרך משמעותית בכיוון הזה ואני מרגישה הרבה יותר טוב. היום אני יודעת שלנכות שלי היה תפקיד חשוב בעיצוב האישיות שלי והאדם שאני היום, אז במובן מסוים הנכות שלי גם גרמה למשהו טוב.

ואיך זה להיות סטודנטית נכה? כמו כל סטודנט אחר רק קצת צולעת (-:

לטורי אשת החודש נוספים


לשליחת טור אישי למדור "אשת החודש",
צרו קשר עם לימור זגה-שבת, רכזת פורום "נעם לנעם" במילבת:
בטל'': 03-5303739
או
במייל

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד