נגישות המופע של ג'ו קוקר בפסטיבל הגלבוע / אבנר בטיסט
1/09/2008
 
 
הגדל

ב-25.8.08 נערכה במעיין חרוד הופעת הזמר ג'ו קוקר במסגרת פסטיבל "ימים בגלבוע". מכיוון שמדובר באמפיתיאטרון בן 7,000 מקומות על צלע הר הגלבוע (ראה תמונה), הייתי משוכנע שהנגישות למופע תהיה בלתי אפשרית, אלא אם כן תונגש השורה הראשונה בצורה טובה ותינתן אפשרות לנכים לשבת בה ולהגיע אליה.
לא נתתי לכך סיכויים רבים אך פניתי לבדוק. לתדהמתי, תוך טלפון אחד גיליתי יחס נפלא ונתונים שהרחיבו את ליבי באושר. הועברתי לאחראית אסנת שהסבירה לי שפארק מעיין חרוד מונגש לתפארת כולל שירותי נכים והתנאים לכניסה למופע הם כדלקמן: כל הטיפול בנכה ובמלוויו הוא כ-VIP והנגישות מלאה ומושלמת.

האמנם??? המציאות הוכיחה שצריך לקחת הצהרות בערבון מוגבל ולבדוק תמיד הנגשה בשטח. להלן הדיווח מהמקום ומהמופע.

המקום ודרך ההגעה אליו

תרשים הגן הלאומי מעין חרודשמורת הטבע מעיין חרוד שוכנת בעמק יזרעאל לרגלי הר הגלבוע כשהכניסה בקרבת כפר יחזקאל אך לכיוון ההר (דרום). הגעה מכביש 71, כניסה דרומה בין גבע לכפר יחזקאל.

במקום בריכת שחיה ומדשאות, מערת גדעון ומעיין חרוד הזורם לאורך הפארק, קבר אולגה ויהושע חנקין ובית חנקין והאמפיתיאטרון (ראו תרשים הגן).

האמפי נבנה על צלע ההר אמפיתיאטרון המיועד לכשבעת אלפים צופים (ראו תמונה עליונה).

ההיסטוריה של המקום

המקום ידוע מסיפורו של גדעון ו-300 הלוחמים שבחר על פי דרך שתייתם את המים מהמעיין (שופטים ז' 1). יותר מאוחר נערכו כאן קרבות בין מוסלמים ונוצרים ובשנת 1260 קרב עין ג'אלות בין הממלוכים והמונגולים (המעיין נקרא בערבית עין ג'אלות – מעיין גוליית).

בשנת 1921 התיישבו כאן אנשי עין חרוד (עברו אח"כ לישוב הקבע) ובשנת 1949 הוקם הישוב גדעונה ע"י עולי תימן.

המופע של ג'ו קוקר

ג'ו קוקר, הזמר בן ה-64 (יליד 1944) הוא זמר רוק בריטי, שהתפרסם ב-1969 עם גרסת הכיסוי לשיר של החיפושיות "עם מעט עזרה מידידי" הוא המשיך להשמיע גרסאות כיסוי לשיריהם כמו "היא באה דרך חלון האמבטיה" ועוד. לאור ההיסטריה הנוכחית מהמופע הצפוי של פול מקרטני, ניתן היה להגיע למופע שלו ולהתבשם בכמה משירי החיפושיות ואחרים.

מימוש הבטחות ההנגשה בערב המופע

לאחר ההבטחות המרשימות בנושא ההנגשה והיחס לנכים שהרשימו אותי מאד, רכשתי כרטיס למופע ובצהרי ה-26.8.08 יצאתי לאתר ונכנסתי דרך הכניסה הראשית שיועדה ל-VIP (הקהל "הרגיל" הגיע דרך כניסה מכביש 675 מכביש התענכים, בירידה שלאחר הכניסה לנורית).

מהתחלה ומספר רב של פעמים נאלצתי לעמוד על ההוראות שניתנו לי ולחזור עליהן שוב ושוב בפני השומרים בנקודות שונות שבשלב מסויים ניסו אף להחזירני. למרות בקשתי להגיע לקופות ה-VIP ולקחת את הכרטיס שנשמר לי בקופה זו, לא הצליחו ולא ידעו השומרים במחסומים לכוונני אל הקופה, ולבסוף הגעתי למגרש חניה שהוצהר שהוא רק לשרים אך בפועל שימש לעוד VIP (אני פגשתי במופע רק את שר הספורט מג'אדלה). אך כאן התחילה בעיית הנגישות – מגרש החניה היה בשטח תלול יחסית כאשר הקרקע אינה קשה אלא רכה והדרך אל הכניסה היתה במעלה ההר. נזקקתי למאמץ רב של מלווה וגם לאחר הגעה לדרך קשה יותר, ההמשך היה אף הוא בשיפוע חזק.

בהמשך, לקראת הבמה, שוב הפכה הקרקע לרכה וטובענית ואף כללה מספר מכשולים שהורכבו מפס מתכת מוגבה שמשני צידיו פסים אלכסוניים. כאן נדרשתי לעזרה של עד 4 שומרים/שוטרים שהרימו אותי לפעמים עם הכסא כדי להצליח לעבור את המכשול ובחלק מהדרך הצליחו לסחבני רק כשאני מובל אחורנית כשפני ליציאה, כי אחרת הכסא נטה להתהפך ואני להחליק ממנו. אודה שלאור מאמציהם אלו חככתי בדעתי האם הפונים של כתבוקא (נציגו של הולאגו, נכדו של ג'ינגיס חאן) שלחם כאן בקרב עין ג'אלות היו מסיעים אותי ונכים אחרים בצורה קלה יותר או שנדרש כאן אותו פיל עליו רכבתי בתאילנד.

משטח טובעני ולא קשיח בחזית הבמהמקום הישיבה בקדמת הבמה

עם הגעתי בעזרת הסוחבים אותי לאיזור הבמה, הוצב כסא הגלגלים שלי בדיוק לפני השורה הראשונה, עליה סומנו בשלטי כ"ג המקומות השמורים לנכים ומלוויהם(כל הכבוד למארגנים). גם האיזור שבין השורה הראשונה לבמה, היה קרקע תחוחה שבה התקשו הסוחבים להציבני ואמנם לא הצלחתי לזוז עם כסאי אפילו מס' סנטימטרים ובהמשך אף שקע כסאי בצורה כזו, שגלגל אחד הסתובב חפשי באויר והשני היהתקוע ומחופר באדמה התחוחה, כך שלא יכולת להזיזו. לצידי מוקמו מספר נכים בכ"ג ואחרים ומלוויהם שישבו בשורה הראשונה.

המופע

המופע שהחל בהופעת אורח של דני ליטני והמשיך בהופעת ג'ו קוקר היה מלהיב, הקהל נע וזע ולבסוף גם נעמד על רגליו בחלקים מסויימים, אני ועוד כמה נכים נענו כעלים ברוח ונהנינו (אני יודע מעצמי ומהצעקות והתנועות של נכים אחרים), נהנינו מאד. הדבר היחידי שפגע בחדוות המופע היה העובדה שמספר מעשנים כבדים שהוקעו ע"י שכניהם באמפי, ירדו עד לשורה הראשונה, מעבריה וקדמתה והפכו את האיזור למחששה רצינית. איני יכול לתאר בפניכם את תחושת הבית 'המלבבת' שהציפה אותי. כידוע, איזור הקריות נחשב לאזור עם אויר מזוהם, כך שאני, יליד עמק בית שאן, יכולתי להתרפק על נוף הגלבוע לצילו גדלתי ולנשום מלוא ריאותי אויר מזוהם אליו הורגלתי בקריות (There Is No Place Like Home). כל נסיונותי להתרחק מהעשן, לא צלחו, בגלל התחפרות כסאי בקרקע התחוחה, כאילו זעק, אני מכאן לא זז.

המופע המקסים נגמר במופע זיקוקי די נור וכעת הגיעה העת לנסות ולהיחלץ מקהל בן 7,000 איש שזרם דרך המעברים שבין השורות (שלאחד מהם הייתי צמוד). הגנתי על עצמי בעזרת מקל הליכה עשוי מתכת, כשאני נצמד למרכז הכסא ומתפלל. כנראה שהאל שמע לתחינותי והביא לטווח ראייתי מאבטח נחמד שנענה לקריאת העזרה שלי. כאן נכחתי במאבק נחוש ובלתי מתפשר של המאבטח להוציא את כסאי מהקרקע תוך שהוא חוזר ושואל ביאוש האם אני בטוח שהכסא לא נעול ע"י המעצורים שלו (הכסא כמובן לא היה תפוס ע"י המעצורים אלא מחופר בקרקע). מפניו נדמה היה שאם כל שקיעה של רגליו בקרקע התחוחה, הוא מדמיין את עצמו כמר סטפלטון הטובע בביצה הטובענית בספרו הבלתי נשכח של קונן דויל "כלבם של בני בסקרוויל".

מגרש החניה החשוךההחלצות

לאחר עזרה ממספר מתנדבים נעימי סבר, חולצנו והחלה נסיעה לכיוון השער, שלוותה גם היא בעצות רבות ולבסוף אף הרמת הכסא בידי מספר אנשים על מנת לעבור מעל פסי המתכת המוגבהים השקועים בחלקם באדמה התחוחה, ירידה במורד ואחר כך שוב מסע זהיר במדרונות הגליים של מגרש החניה עד למכונית. לאחר שעזר לי להכנס והטעין את כסא הגלגלים, נפרד ממני איש האבטחה, ולא הסכים להזדהות בשמו מפאת צניעותו (הודיתי לו מקרב לב). התמונה הבאה מתארת את איזור מגרש החניה המשופע, גלי ומכוסה באדמה תחוחה. התמונה החשוכה רק מבליטה ביתר שאת את הסכנה של תנועת נכה בחושך בשטח כזה בכסא גלגלים ממונע/ידני או בעזרת קביים.

סיכום

  1. הנסיונות וההצהרות של אנשי המועצה על הכניסה המיוחדת והנגישה לנכים (כמו VIP) והקצאת המקומות בשורה הראשונה ולפניה ראויים להערכה רבה.
  2. מצד שני, ההצהרות על הנגשה, אינן מקובלות על אנשי "נגישות ישראל" הטוענים כי הנגשה לנכה פירושה שהנכה יכול להגיע ולהשתתף באירוע בכוחות עצמו (לא מדובר על נכה במצב של חוסר ניידות ותפקוד התלוי לחלוטין במלווה).
  3. במקרה שלנו, של הגישה והישיבה במופע, ברור שגם מלווה בודד יתקשה מאד להגיע עם נכה לאיזור המופע וכמובן שגם נכים בעלי מגבלת ניידות, בכסא גלגלים ממונע,ידני או עם קביים. הגדרת נכה כ-VIP אינה עוזרת לו, אם אינו יכול לנוע בחופשיות ואם למשל מוקצה לנכנסים כ-VIP כיבוד נאה אליו אין הנכה יכול כלל להגיע.
  4. התיקון המתבקש למצב הוא לאפשר קטע ישר במגרש החניה בו חניתי, בעל משטח קשה שאינו בשיפוע בקרבת שער היציאה מהמגרש. סלילת כביש/מדרכה מהשער עד לבמה בשיפוע תקני וכזה שיאפשר לאדם בכסא גלגלים/ידני להגיע ממגרש החניה לאיזור הבמה ללא צורך לעבור מכשולים (פסי המתכת המוגבהים).
  5. באיזור הבמה צריך להיות משטח בטון שיאפשר לנכה לנסוע ולשבת עליו ללא צורך בעזרה כלשהי ויאפשר לו גם להגיע לביתנים הרלונטיים של המזון/שירותי נכים (תיאור מפורט של האתר ינתן בכתבה נוספת על האתר ולא רק על איזור המופע).
  6. לצערי לאור האמור בכתבה לא ניתן היה לי לבדוק את שירותי הנכים והנגישות אליהם, דבר שכפי שציינתי אבדוק בהזדמנות של ביקור נוסף.
  7. בכל זאת, לאור המיקום שניתן לנכים, עלה בידי להשתתף וליהנות ממופע רוק מהנה ויפה ועל כך אני מודה למארגנים.

אתרים קשורים

מעיין חרוד (ויקיפדיה)
ג'ו קוקר
המונגולים וקרב ג'אלות ליד מעיין חרוד

לטורים נוספים של אבנר

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד