דיווח מדיונים בכנסת בנושאי תקנות שכר מינימום מתואם ותקנות הנגשה ב- 28.7.09
28/07/2009
 
 

מאת: אבנר בטיסט – כתב נגישות ישראל

 לפני סיום מושב הקיץ והיציאה לפגרה, בתאריך 28.7.09, התקיימו בכנסת , בועדת העבודה, רווחה ובריאות 2 דיונים בנושאי אנשים עם מוגבלויות (למעשה קויים ביניהם דיון שלישי הנוגע לנכי צה"ל ומשפחות שכולות - תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה - תשלום למימון צרכים מיוחדים), הדיון הראשון נערך בנושאים הבאים:

 תקנות שכר מינימום (שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת)(תיקון), התשס"ח 2008

 צו זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראתשעה)(תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח 2008

 הדיון נערך לאור בקשת ארגונים מסויימים להגמשת התקנות לטובת המעסיקים כך שהעסקת האנשים עם המוגבלויות תעלה להם פחות כסף והם יאלצו לקחת פחות סיכונים בהעסקת האע"מ (אנשים עם מוגבלויות) מחד ומאידך יגרום הדבר, לטענת המציעים, לאור הקנת העלות למעביד, להעסקת יותר אע"מ.

 המציעים, שחלקם קשור בחברות הדואגות ומשתתפות בהכוונת הנכים לתעסוקה, הציגו את הצעתם כפי שביקשו להעלותה להצבעה. כמו כן ציינו מהו מספר האע"מ שהתקבלו עד כה לעבודה מתוך כלל המתאימים להצטרף למעגל העובדים והסבירו את עמדתם.

 נציגי ארגוני הנכים ואחרים הציגו את עמדתם שמדובר בהרעת תנאי האע"מ והפחתה בשכרם על מנת להוריד את המחיר שעולה ההעסקה לאדם למעבידים.

 אני הופעתי בדיון זה תחת הכובע של מטה הפעולה (ארגון נגישות ישראל לא יוצג בדיון זה) והעליתי הנקודות הבאות.

 א.חוק שכר מינימום מתואם הוא חוק א-סוציאלי במהותו המפלה אע"מ בעצם זה שמחד מתיחס אליהם כנחותים מול אנשים שאינם מוגדרים אע"מ, והוא מנוגד ברוחו לחוק שיוויון הזכויות של אע"מ (מעצם הגדרת שכר מינימום כשכר המינימלי הנדרש לעובד על מנת לקיים את עצמו בתנאי חיים סבירים).

ב.מכיוון שבזמן הזה החוק הוא עובדה, ואמנם ברור שככל שעלות העסקת אע"מ תהיה זולה ורווחית יותר למעביד הוא יעסיק יותר אע"מ, ניתן לבצע תהליך ולתקן תקנות בהן תוזל ההעסקה למעביד אך מאידך אסור להשיג זאת ע"י פגיעה בעובד בדרך של הקטנת שכרו.

ג.הדרך הנכונה, היא להוזיל עבודה זו בעזרת סבסוד המעביד והענקה של הקלות ע"י המדינה.

ד.דוגמה לגישה נכונה זו נמצאת בדו"ח ממאי 2008 של ה- EBA(Europian Buseness Assosiation) שערך מחקר ודו"ח בנושא ומציג את דרך הפעולה הבאה הנקוטה במדינות אירופה שעיקריה הם:

·קביעת אחוז אע"מ שיועסקו מכלל העובדים במפעל (2-4% ).

·מתן קנסות למי שלא עומד בתקנה.

·מתן סבסוד תוך שימוש בכסף הקנסות וכספים אחרים למי שמעסיק מעל הנדרש ע"פי התקנה. למשל, 50 אחוז בשבדיה פר עובד, 35 אחוז בהונגריה ו- 80 אחוז לשנתיים ראשונות בגרמניה.

 יו"ר הועדה הח"כ חיים כץ, הגיב על דברי ואמר שאנחנו לא אירופה אך על כך הגיב מיד הח"כ מוץ' מטלון שאמר שהוא דוקא רוצה שנהיה כמו אירופה.

 יושב ראש מטה מאבק הנכים, מר רוני שכטר אמר שלא יתכן לפגוע באע"מ ולהפחית עוד יותר את שכרם וטען שמבחני תפוקה נעשים רק לאע"מ ולא לעובדים אחרים. מר קובי כהן – יו"ר מטה הפעולה של הנכים טען שהתיקון בתקנות שהוצע נועד על מנת להגדיל את הרווח של חברות ההשמה ושהן מהווה פגיעה קשה בציבור האע"מ. כמו כן טען שמבקשים להפוך את האע"מ לעבדים של המעסיקים. הוא התבסס על דו"ח שהופק בנושא.

גם דובר וראשי ארגונים אחרים הביעו טענתם נגד החוק.

בסיכום לא קוימה הצבעה והוחלט להמשיך ולדון בנושא.

  

הדיון השני היה בנושא:

דיווח משרדי הממשלה על התקנת התקנות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

את הדיון ניהל הח"כ אילן גילאון. נציגי נגישות ישראל היו היועצת המשפטית של הארגון – גב' מיכל רימון והאחראי על נושא הנגישות בארגון, מר יעקב עילם.

חלקו הראשון של הדיון נוהל בעקבות תקנות נגישות המחכות לאישורן כבר 3 שנים (ממאי 2006)תוך כדי סבב ביון נציגי משרדי הממשלה השונים שדיווחו על התקדמותם בנושא אישור התקנות ולכל אחת מהן קבע יו"ר הועדה, הח"כ אילן גילאון תאריך סיום אישור התקנות והתקנתם (לרוב מספר חודשים). יצויין שלא הגיעו לדיון נציגי משרד התחבורה (לטענתם המאוחרת לא זומנו ולטענת הועדה כן). אף נציגת המל"ג (מוסדות להשכלה גבוהה) שזומנה לא הגיעה אך נציגת ממשרד החינוך לענייני חינוך נמוך יותר הגיעה והודיעה שמפאת הגעת עדכון התקנות אליה רק לפני מספר שבועות, לא יודעת כמה זמן יקח למשרד לאשרן. בתגובה קצב היו"ר את זמן האישור לנובמבר 2008.

 בחלקו השני של הדיון נתבקשו הנוכחים מבין הארגונים השונים להביע דעתם. הח"כ מוץ' מטלון דיבר על חשיבות הנגישות וכך גם יו"ר הדיון – הח"כ אילן גילאון. נציג נגישות ישראל דיבר על החשיבות שבפתרון בעיית הנגישות בבניינים ישנים שהם רוב בנייני הציבור בארץ.

אני, שהופעתי כאן עם הכובע של נגישות ישראל (נציגי ההנהלה כאמור - מיכל רימון ויעקב עילם), ציינתי הנקודות הבאות.

  • נושא הנגישות עוסק בהנגשה לטובת ציבור גדול בהרבה ממי שנקרא אע"מ(אדם עם מוגבלות) וכך יש להתיחס אליו כשדנים בחשיבותו ובתקציבים שיש להעמיד לטובת הנגשה..
  • נושא הנגשה צריך להיות לכלל האנשים המוגדרים אע"מ ולא לחלק מסויים מהם.
  • אני מצטרף לדעתו של מר יעקב עילם שיש לטפל בשיפור המצב בטיפול בהנגשת מתקני ובנייני ציבור ישנים.
  • מעבר לקידום תקנה זו או אחרת יש לפעול לכך שמחדלים בולטים של עשרות שנים בהנגשת מרפאות קופות חולים, בתי ספר ותחבורה ציבורית ישופרו במהירות. המצב בו נמני מאע"מ לעלות לקומה שניה בקופ"ח חולים בה יושבים הרופאים שאמורים לטפל בהם, המצב של תלמיד/ה שאינו/ה יכול/ה להגיע ללימוד בכתתו בבי"ס והמצב בו נמנעת נסיעה והגעה של אע"מ ברכבת ישראל כי מישהו החליט שרק מנהל התחנה יכול להפעיל אביזר המאפשר לאדם לעלות/לרדת מהרכבת הם מצבים הדורשים שיפור מיידי גם לפני שנגמר התהליך הארוך של גמר התקנת ואישור כל התקנות החדשות.

 

הועדה נסגרה תוך הצהרת יו"ר הועדה כי יערכו בנושא דיונים גם בפגרה והוא לא ירפה ממשרדי הממשלה בנושא זה.

אבנר בטיסט - כתב נגישות ישראל

הערה: הכתבה נכתבה מיד ב- 28.7.09 ובאה לתת מידע מתוך הדיונים לפני ההודעה לעיתונות והפרוטוקול המלא המתפרסם מאוחר יותר (ואז אדאג לידע בנדון) ולא על מנת להחליפם אלא לאפשר חוות דעת ומידע פנימי מהדיונים (אף הפרוטוקול המלא לא תמיד מדוייק). אני מקווה להמשיך ולעדכן את קוראי נגישות ישראל במידע מהיר ועדכני מדיוני הכנסת הנוגעים לאנשים עם מוגבלויות. לצערי לא ניתן לי להכניס טייפ בו ביקשתי להקליט את הדברים כך שלא ציינתי אולי דוברים אחרים ועמם הסליחה.

 

 

 

דיווח זה הוא דיווח מקדמי וכמובן שניתן יהיה בקרוב להביא את ההודעות לעיתונות של הכנסת בנושאי הדיונים ויותר מאוחר אף להביא את הפרוטוקולים של הדיונים.

 

אבנר בטיסט.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד