אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

מאת: אבנר בטיסט

השנה, בעקבות פציעה, לא השתתפתי כשייט במשט לזכר צוללני דקר (ביאכטה של אתגרים  - עמותת ספורט של בעלי מגבלה) אלא הצטרפתי לבני משפחות הצוללנים בספינה "כרמלית".

זאת היתה הזדמנות לחוות את טכס הזיכרון ולסקור אותו מפן אחר, זה של משפחת חיל הים ומשפחת שייטת הצוללות ושל בני משפחות הצוללנים הנספים.

הטכס, המשט וביקור במוזיאון ההעפלה וחיל הים

לפגוש בחברי העמותה והנהלתה ומשפחות הצוללנים היא חוויה של פגישה במשפחה מלוכדת הדואגת לחבריה ושלא שכחה את הצוללנים הנעדרים עד נמצאה הצוללת כ- 31 שנה לאחר מועד היעלמה בעומק 3000 מ'.

העמותה המארגנת ומשתתפת בטכס דאגה גם לחלוקת חולצות עם כתובת מתאימה למשט ה-11 ואף להפצת הספר החדש של חברה יורם בר-ים בנושא הצוללות "כלי שיט ישראלים – הממד הרביעי" שנמכר בספינה במחיר מוזל.

לחללי דקר וגם לבני המשפחות חלק כבוד בעצם הפלגתו עמנו, מפקד שייטת הצוללות של ישראל בעת הזו ששוחח עמי וענה לשאלותי. הטכס עצמו היה מרשים כשבנוסף ל"כרמלית" מצטופפים סביב הצוללת, שמלחיה הטילו למים זרי פרחים לזכר הנספים, כל הספינות והיאכטות שהשתתפו במשט לזכר צוללני דקר שנערך מיד עם סיום טכס הזיכרון ובהם שייטי "אתגרים" שחזרו לא מזמן משייט בין איי יוון ואתם שייטתי במשט דקר 2009.

בני המשפחות הוזמנו לאחר חזרת ה"כרמלית" למעגן הקישון אל מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה להרצאה ולסיור במקום (במוזיאון נמצא גשר הדקר שנמשה מעומק 3000 מטר).

השייטים המשיכו כאמור למשט שהסתיים בעכו בהנהגתו ובניהולו המצויין של יוחאי פלצור ובסוף המשט נערך בבית הספר לקציני ים בעכו, טכס חלוקת הגביעים (למחרת נערך משט סובב חומות עכו ושוב חולקו גביעים). תוצאות המשטים מופיעים באתר שייטי כרמל.

תמונות נוספות ממשט דקר 2010 ניתן לראות באלבומים של שלום מילת, חזי קשת, דניאל אורן ואחרים באתר עמותת דולפין – עמותת יוצאי שייטת הצוללות המכילה חומר נרחב על הצוללת דקר ועל כל הצוללות האחרות  שהיו והינן בידי חיל הים. החומר כולל סרטי וידאו, אלבומי תמונות ומאמרים ומידע נרחב ביותר בנושא. כמובן שביקור במוזיאון חיל הים וההעפלה הינו מומלץ ביותר. במוזיאון גם נמצא גשר הפיקוד של הצוללת דקר.

היסטוריה ונוסטלגיה לצוללנים, לשייטים ולמי שמתעניין

המשט לזכר צוללני הדקר מרגש אותי תמיד, כמי שמכיר ומוקיר מתחילתו את תחילת הקשר של לוחמי ישראל אל הים במאה הקודמת, עוד מראשית הפלמ"ח (כ"ג יורדי הסירה – יומיים לפני הקמת הפלמ"ח הרשמית), נוטרי החוף, הפלוגה הימית והפל-ים וממשיך להקמת חיל הים, שייטת 13 ושייטת הצוללות (ש-7).

שייטי אתגרים על רקע הצוללת

מהפלמחניקים יש לזכור את יוחאי בן נון ז"ל, שמואל טנקוס, יוסלה דרור ז"ל, יוסקה רום ואחרים, כאשר בהקמת צי הצוללות נזכיר במיוחד את יוסלה דרור ויוסקה רום יבדל"א. יש לזכור גם את זאב אלמוג(אברוצקי) הי"ד צוללן מס' 4 ומפקד "תנין" וביה"ס לקציני ים (לא להתבלבל עם זאב אלמוג מפקד שייטת 13 וחיל הים) אך צלילה אל העבר היא נרחבת מדי לכתבה זו ומתאימה יותר להרצאה בפני הצוללנים של היום בעת אחרת.

עם תחילת המשט ממעגן הקישון, נאלצתי למחות דמעה מעיני במחשבתי על אנשי שייטת 13 ששילמו על בריאותם באימוניהם כאן ובמיוחד על בן קיבוצי, מפקד שייטת 13 סא"ל שאול זיו שניסה לשכנעני בשנת 1967 להצטרף אליה (אני היססתי אז בינה לבין שייטת הצוללות), ונפטר ממחלת הסרטן (1999) בעקבות אימוניו בקישון.

אי אפשר היה שלא להתרגש ממפגש עם יוצאי שייטת הצוללות והמשרתים בהן כעת, שמאז הצוללות הראשונות, רהב ותנין (הכוונה לצוללות מדגם S ולא לאלו מדגם גל שנקראו  באותן שמות מאוחר יותר) ולמרות האסון של 69 החללים באסון דקר, התגברו והמשיכו לגדול, להתפתח ולהשתכלל בנשאם את הדגל (כזכור, גם באסון הכ"ג, 27 שנה קודם לכן, איבד הכח העברי מומחי שיט מיומנים ונועזים). 

הטכס, לבני המשפחות במיוחד, ללוחמי שייטת הצוללות בעבר ובהווה, ולכל מוקירי הצוללנים הוא תמיד מרגש.

תודות

ברצוני להודות ליוחאי פלצור מביה"ס לקציני ים (כ"ג יורדי הסירה) בעכו שכהן גם כקצין התחרויות במשט דקר (4.6.10) ומשט סובב חומות עכו (5.6.10), ליו"ר עמותת דולפין אייל בן ציון ולמזכירה אייל כהן שהגיבו מיידית בחיוב לבקשתי לעלות על הכרמלית ואף הבטיחו לעזור בעלייתי עליה בכסא גלגלים ממונע, הבטיחו -  ואף קיימו.

תודות לבית הספר לקציני ים ע"ש כ"ג יורדי הסירה, לעמותת דולפין ולכל השייטים והנוכחים בטכס ובמשט. ולאנשי הדקר, 3 ק"מ מתחת לקו המים – לא שכחנו ולא נשכח!

הכרמלית שהסיעה את בני המשפחות לטכס

הכיתוב על החולצה - משט דקר

הספר של יורם בר ים