ביקור בגן החיות / פנינה מרימסקי
8/03/2009
 
 

תמלול ראיון ע"י סיסי בן סימון - מתמללת מקצועית עברית ואנגלית: firebolt@netvision.net.il

אני אימא לילד בעל צרכים מיוחדים.

הורה המגלה, שיש לו ילד שונה משאר הילדים, נכנס לפאניקה.

הייתי אימא צעירה, והלכתי עם בניי לגן החיות הישן בתל-אביב. עמדנו ליד כלוב הבבונים, כאשר הם קילפו קליפות בננה וזרקו לילדים. הילדים התגלגלו מצחוק מ"ההצגה" שעשו הקופים, רק בני הקטן לא צחק איתם.

הייתי רגילה שבני הקטן הוא ילד חייכן. ילד מאד חביב וחמוד. תחילה חשבתי שאולי המעקה מסתיר לו, כיוון שהוא נמוך קומה. הרמתי אותו על הידיים, ואמרתי לו "הסתכל על הבבון! הוא זורק קליפות", אך בני לא צחק, הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו, אינני יודעת איזו הברקה צצה לי בראש, אולי בגלל הרקע שלי עם ילדים בעבודה החינוכית. הורדתי אותו מהידיים אמרתי לו :"בוא הסתכל לי בעיניים." הוא הסתכל לי בעיניים וחשכו עיניי! האישונים שלו היו לוטים בערפל, עם מעטה לבן -אפרפר. לא ידעתי מה לעשות.

היה מאד מלחיץ, מאד מבהיל. לקחתי מונית וחזרתי מיד הביתה. צלצלתי לבעלי דאז, אמרתי לו "תשמע הילד שלנו הקטן עיוור". נסעתי מיד לאיכילוב, שם אושפז הילד ונותח בעיניו להוצאת עדשות העיניים העכורות (כיוון, שהרקמה העכורה – הקטראקט, צמחה מהצד הפנימי). לאחר הניתוחים התבשרתי כי יש לי ילד עם צורך מיוחד, שהרפואה בשנת 1972 לא היתה עדיין ערוכה לו.

כאימא צעירה נדהמתי מהבשורה, מאחר והילד הלך והשתמש באינסטינקטים ובאינטליגנציה המולדת שלו כדי לפסוח על הקושי בראייה, כך, שלמתבונן מהצד היה נראה ככל הילדים, עד לאותו הביקור הגורלי בגן החיות.

כאמא וכאשת חינוך, הייתי מאד נחושה, שילד זה, למרות הלקות שלו, יהיה טוב לא פחות משאר הילדים ואולי אף יותר מכך. בני נוהג לומר: "זרקתי אותו למים עמוקים ונתתי לו לשחות". אך למעשה זה לא היה בדיוק כך, מכיוון שלוויתי אותו בכל התהליכים. בתור מחנכת בעלת ניסיון עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ראיתי כבר מגיל צעיר, שהוא מנסה כל דבר, שאחיו רצה לעשות - גם הוא רצה. הוא לא ישב בצד וטען, שקשה לו או שהוא לא רואה. כאימא עמדתי על המשמר ותמכתי בו. ראיתי שיש לו את המוטיבציה והתעוזה לפרק ולבנות, אם זה בלגו, ואם זה בדברים אחרים שילד נוהג לעסוק בהם. הוא ניסה שוב ושוב עד שהוא הצליח. כשראיתי, שהילד הזה הוא בעל תושייה ומוטיבציה, גמלה בי ההחלטה, להשקיע מאמצים כדי לתת לו הזדמנויות לגלות את העולם כשאר הילדים. לימים, הוא אכן זכה לשבחים ממוריו בתיכון הרגיל בו למד.

הילד הזה הוא היום בחור בן 38, מדריך מחשבים, סיים תואר ראשון במדעי החברה בהדגשת ניהול, באוניברסיטה הפתוחה, כותב מאמרים, אחראי על תחום הנגישות ב"לוטוס הדרכה לשינוי". הוא פעיל בתחומי התנדבות מגוונים. אדם "שלם" לכל הדעות, למרות היותו לקוי ראייה.

במקצועי החינוכי, נהגתי לקבל בכל שנה ילד בעל צרכים מיוחדים.

עבודתי איתם התמקדה בשלושה מישורים:

במישור החברתי, האישי והמשפחתי. במישור החברתי עבדנו הרבה מאד על קבלת השונה, לראות את האדם בעל הנכות כאדם שלם עם הצרכים שלו, להבין למה הוא זקוק. העבודה עם ילדים צעירים מתבססת על הדוגמא האישית ושאלות מנחות. הילדים עצמם נתנו פתרונות ברעיונות מאד יפים כגון; לעזור לילדים בעלי הצרכים המיוחדים לרדת, לעזור להם לצאת לחצר, לפנות בשבילם מעבר בין השולחנות, וכן הלאה. בנוסף לתוכנית הלימודים הרגילה, הושם הדגש על חיזוק המודעות העצמית והדימוי העצמי, שהם יבינו, שהם חלק בלתי נפרד מהקבוצה, שהם ילדים ככל הילדים, שיש להם צרכים מסוימים, שצריך להתחשב ולקחת בחשבון. שיתפתי אותם בכל פעילות על פי היכולות האישיות שלהם.

פרויקט העשרה על פי נקודות החוזק של הילד, היה גולת הכותרת בעבודתי. נתנו לילדים את החיזוקים, באותן היכולות, שיכלו לבצע. הילדים ה"רגילים" סביבם ראו אותם מתקדמים, ראו אותם לוקחים חלק פעיל בנעשה בחיי הכתה. אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, עברו לימים לבית ספר רגיל.

הילדים בעלי הצרכים המיוחדים גם הם שיתפו פעולה עם כלל הילדים, שיחקו איתם, יצאו לחוגים אחר הצהריים ורכשו חברים טובים.

שיפור ברמת ההישגים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים היה פועל יוצא וישיר למינוף סל המשאבים (היכולות האישיות) הקיימים, לחיזוק הביטחון העצמי ושיפור איכות חייהם.

בעבודה עם הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים: באימון אישי וב- NLP, חשוב לשנות את "התמונות" הרצות להורים בראש:
" אולי עשיתי משהו רע בהריון, שפגע בעובר"?
" מדוע זה קרה דווקא לנו?" ורגשות אשם נוספים.

על המאמן/נת לעבוד עם ההורים על שינוי דפוסי – חשיבה והתנהגות כגון: הרצון לרצות את הילד או לפנק אותו יתר על המידה.

חשוב, שהורה לילד בעל צרכים מיוחדים ידע לתת לילדו גבולות ברורים יחד עם במה ראויה לחיזוק הדימוי העצמי שלו ועל ידי כך יגדל אדם עצמאי היוצר ערך בחייו ולסובבים אותו.

באימון האישי, עוזרים להורה לראות את הכישורים והיכולות שיש לילד שלו. עוזרים להורים לילדים עם צרכים מיוחדים לבנות אסטרטגיות להצלחה על מנת שיוכלו לראות את ילדיהם - ככל האדם.


נכתב ע"י פנינה מרימסקי ואייל שפירא
אתר לוטוס הדרכה לשינוי

הדפסהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד