סיכום פעילות "גם אני יכול", ביה"ס "רודמן" תשע"ב 2012

שנה אחת של הפסקת פעילות שלא מרצון נתנה לכולנו להבין שאנו מחויבים לחזור ולפעול כפי שהיה בעבר תוך התעלמות מהמשקעים שהצטברו. בדיון שהתקיים ברפאל עם צמרת הניהול של חטיבת הביניים "רודמן" הייתה תמימות דעים בנושא והוחלט על שת"פ להרמת כפפה משותפת והתנעתה מחדש של הפעילות בביה"ס "רודמן" בשנת הלימודים תשע"ב 2012
10/07/2012
 
 
מתנדבי רפאל לצרכים מיוחדים

 

חרף העובדות שהפעילות לא החלה בתחילת שנה"ל; למובילת הפרויקט שנבחרה לא ניתנה הדרכה מוקדמת תומכת, זוהה הקושי הראשוני בהקמת קשר ישיר עם בעלי צרכים מיוחדים ונגרם קושי מסוים בגיבוש ההתחלתי של הכיתה הנבחרת, נוצרה כהרף עין אחווה מלכדת והרמוניה משותפת כשכולם מחבקים את כולם ותומכים איש ברעהו החל ממנכ"ל ביה"ס, איתי לוי שהיה בקשר ישיר כל הזמן ובא לכמה פגישות עם התלמידים, עבור דרך מנהלת החטיבה, מרכזת הפרויקט שלא חסכו מאמץ, דלתותיהם היו פתוחות והקשר היה כמעט לאורכו של כל היום ואם צריך גם בלילה וכמובן יפעת הבלתי נלאית שנתנה את נשמתה אם לא למעלה מכך.

 

ולפעמים אני חושב לעצמי שאולי רק בגלל עובדות אלו שווה היה להרים את הכפפה ולחדש הפעילות.

 

קיימנו ערב הסברה לתלמידים ולהורים שבמהלכו הוסבר תהליך הפעילות של התלמידים בפרויקט ומשמעות מעורבות מתנדבי רפאל לצרכים מיוחדים שליוו את התלמידים בפגישותיהם השוטפות.

 

בחיפושיהם אחרי בעלי צרכים מיוחדים לצורך בדיקת יכולותיהם להכין עבורם מתקן/אביזר שיעזור להם בתפקודם היום יומיים, הם נפגשו עם שני אנשים מאד מיוחדים האת ד"ר רויטל סבירסקי שנפגעה בילדותה ממחלת הפוליו, היא מרותקת לכיסא גלגלים ויחד עם זאת אישה פעלתנית ברמות. ועם ירון דהן שבילדותו הלך עם אביו למקום עבודתו נפל מגובה ארבע קומות, מוט ברזל פגע בו קשות הוא סובל מפגיעה מוחית ומחצית גופו משותקת.

 

רויטל ביקשה מהתלמידים פתרון שיקל עליה בסגירת תא המטען של מכוניתה והם הכינו עבורה את ה"מגנט-תא" - אביזר המאפשר סגירה קלה של דלת המטען ברכב ומשיכת חפצים מתוכו.

 

ירון סיפר לתלמידים על רצונו העז להכין ארוחת בוקר/ערב לבד וליהנות מאכילת מעדן באופן עצמאי ולשם כך הוכנו עבורו שלשה מתקנים:

 

פומפי-יד: כלי רב תכליתי לשימוש במטבח עבור אנשים הנאלצים לתפקד בעזרת יד אחת. מוצר זה זכה גם במקום הראשון בתחרות הארצית של פרויקט "גם אני יכול".

 

מעמדן: אביזר המאפשר ליהנות מאכילת מעדנים מסוגים שונים בעזרת יד אחת.

 

חותכן: כלי עזר בטיחותי לחיתוך פירות וירקות המאפשר תפעולו ביד אחת בלבד.

 

ביום חמישי 5.7.2012 התקיים בבית הספר "רודמן" טקס מאד מרגש בו נמסרו המתקנים למזמינים . התלמידים ברכו , ירון ורויטל הודו בהתרגשות והייתה אווירת סיום חווייתית שהוכיחה כי גם אנו כולנו בהחלט יכולים .    

תודה לכולם ובמיוחד לעדי נחום ולאבי לוי.

 

להלן קטע מדברי התלמידים!

 

כיתתנו זכתה השנה להשתתף בפרויקט גם אני יכול.
מיכל סנונית כתבה: "אלוהים מחלק מתנות... למילים הוא נותן שפה, לתנועה הוא נותן גוף. רגשות הוא טומן בלב, לדמיון כנפיים לעוף...". בהתחלה לא הבנו על איזו מתנה מדובר ומה הקשר של מתנה לפרויקט. היום, כשעברנו תהליך אנו מבינים שקיבלנו מתנה שאין לה מחיר- המתנה של הנתינה לאחר. למימושה, קיבלנו הזדמנות להוציא לפועל רעיון שלנו ולהפוך אותו למוצר, חוויה שזוכים לה רק אלו שעובדים בתעשייה.


צוות בית הספר ומתנדבי רפאל הציגו בפנינו את הפרויקט. מכאן, הכדור היה בידיים שלנו והיינו צריכים לחשוב על רעיון למוצר שנרצה לייצר. הבנו שכל מוצר מתחיל בתהליך ייצור שנקרא "תיכון מוצר". נפגשנו עם בעלי מוגבלויות שסיפרו לנו את סיפור חייהם והציגו בפנינו את הקשיים שלהם בתפקוד היום יומי וכך נקבעו מבחינתנו הדרישות למוצרים שעשויים לשפר את איכות חייהם ולאפשר להם להתנהל באופן עצמאי בצורה מכובדת. פתאום הבנו כמה קשה להם לבצע פעולות יום יומיות שעבורנו הן פשוטות. ערכנו סקר שוק כדי שלא נייצר מוצר שכבר קיים ונוכל לקבל רעיונות מהמוצרים הקיימים. העלנו רעיונות בקבוצות, שרטטנו שרטוטים. בדקנו מהו הפתרון המתאים ביותר לבעיה שהועלתה. בנינו דגמים, זיהינו חסרונות, שיפרנו את הדגמים, ואז הגענו לשלב ייצור המוצר בעזרתם של מתנדבי  רפאל לצרכים מיוחדים.המוצרים החלו להגיע שבוע אחר שבוע. כל פעם שהגיע מוצר, ראינו את הברק בעיניים של חברי הקבוצה שיצרו את המוצר.


החוויה הכי משמעותית שחווינו מהפרויקט הייתה המפגש המחודש עם דר רויטל סבירסקי ומר ירון דהן. כאן ממש הבנו איזו מתנה קיבלנו. התרגשנו מאוד כשרויטל וירון תארו את השיפור באיכות חייהם בעקבות פיתוח המוצרים והרגשנו גאווה שאנחנו חלק מכך.


באמצעות ההשתתפות בפרויקט גילינו את היצירתיות שבנו, וגברה המודעות שלנו לאחר, למדנו להיות אכפתיים, סובלניים, רגישים לשונה- קיבלנו הרבב יותר ממה שהענקנו. עם רגישות זו אנחנו צועדים אל המחר.


הפרויקט גם אני יכול הוא מבחינתנו גם התגשמות החזון של חטיבת ביניים רודמן קרית ים: "המקום בו נשמה וחזון נפגשים" . במקרה זה, החזון היה שלנו, והנשמה של רודמן הגשימה לנו אותו לכדי מוצר עם הרבה ערך מוסף.

 

אורי יסוד במפגש רויטל שורץ-סבירסקי עם כמה מהמתנדבות

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד