יובל וגנר הוא מסוג האנשים שלא שוכחים לאחר שפוגשים אותו. הוא מסוג האנשים שמעורר הערצה מיידית. ולא, הוא לא שחקן או זמר רוק מפורסם ולא אישיות טלוויזיונית או פוליטית מפורסמת. וגנר הוא נכה 100 אחוז, מרותק לכיסא גלגלים, משותק מהחזה מטה ואינו יכול להזיז את רגליו וידיו כבר 21 שנה.
החיים של וגנר דווקא נראו מבטיחים למדי. בגיל 20 הוא כבר היה טייס בצה”ל, מטיס מסוקי קרב מעל שמי הארץ. אלא שבעקבות תקלה טכנית במסוק הקוברה אותו הטיס (רשלנות של אחד הטכנאים), התרסק המטוס כשהוא מנפץ איתו את כל חלומותיו ועתידו המזהיר של וגנר הצעיר.
בתאונת המסוק נהרג סא”ל ציון בר אור. וגנר אושפז בבית החולים במצב קשה למשך תשעה חודשים. כל אדם אחר במצבו של וגנר, היה קרוב לוודאי נכנס לדיכאון קשה ומבקש נפשו למות. אבל לא וגנר.
כתבה מרתקת זו, פורסמה באתר "שלום LA", אתר הקהילה הישראלית בלוס-אנג'לס, ארה"ב. לקריאת הכתבה המלאה, לחץ כאן.
