חדשות

נתיב רובינזון: שלום לדינה פלדמן, נציבת שיוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. בימים אלה, נזכיר, פועלת הנציבות לאירגון כנס "נגיש כחוק 2007" בסימן ההתמקצעות בתחום הנגישות. ראשית, מה ההתמקצעות בתחום?
דינה פלדמן: ההתמקצעות תבוא לידי ביטוי ביצירה של התמחות חדשה בתחום של נגישות שקואים לה "מורשי נגישות" הולכים להיות שני סוגים של מורשי נגישות על-פי חוק, 1. זה מורשה נגישות מתו"ס – מיזמים, תשתיות וסביבה. אדריכלים, מהנדסים והנדסאים שיעברו הכשרה מיוחדת ויוכרו על-ידי רשם מיוחד במשרד התמ"ת כמורשי מתו"ס. הסוג השני נקראים מורשי נגישות השירות. אנשים שבאים ממקצועות שעסקו באנשים עם מוגבלות ועברו הכשרה מיוחדת וגם הם יוכרו על-ידי רשם אחר בתוך משרד התמ"ת, שבעצם בזה עוצבו שני סוגים חדשים שלא היו עד היום במדינת-ישראל.
נתיב רובינזון: אותם סוגים, אנחנו צריכים להזכיר, באמת הנגישות הזו, נגישות שירות, איך היא משפיעה על התיכנון הפיזי?
דינה פלדמן: נגישות השירות היא החלק המשלים של התיכנון הפיסי. התיכנון הפיזי מדבר יותר על התשתיות, על הסביבה הפיסית של המבנים, של הפתחים, של המדרכות וכד", ואילו נגישות השירות באה להתייחס בדיוק לכל אולם דברים שאינם נייחים, כמו הריהוט, כמו הטכנולוגיות, כמו אופן השירות, זה בהחלט חלק משלים לדבר שהיה עד היום במדינת-ישראל חלקי ביותר.
נתיב רובינזון: אחד ממושבי הכינוס המתוכנן יוחד למימד הנגישות בחוויית היצירה. למה הכוונה?
דינה פלדמן: הכוונה היא שישנם הרבה אנשים עם מוגבלות, אפילו חמורה, מאד-מאד מוכשרים, שהיכולת שלהם לבטא את עצמם כאמנים באה לידי ביטוי מדהים, מבלי שהציבור יודע את זה, בזכות הכשרונות שלהם, אבל גם היכולת שלהם למצוא פתרונות שקרויים בז"רגון שלה חוק של התאמות והנגשה של העבודה שלהם ככה שהם יוכלו להביא תא הכישרון שלהם לידי ביטוי.
נתיב רובינזון: עד כמה יש נכונותליצור טכנולוגיות המסייעות לאנשים עם מוגבלות?
דינה פלדמן: זה אחת ההתפתחויות המ להיבות והמתרקות ביותר. יש היום תעשיה אדירה, ממש עד גבול מדע בדיוני, בכל העולם, שמאפשר לאנשים עם מוגבלות חמורות ביותר, להגיע לחיים באיכות גבוהה והנושא הזה מתפתח וכל יום יש דברים חדשים שבאמת רק הדמיון יכול היה לשער אותם.
נתיב רובינזון: ישנו אפילו מכשיר שעוזר לאדם מוגבל להניח תפילין, למשל.
דינה פלדמן: גם זה. יש מכון שלם, מכון לב, שעוסק בטכנולוגיות שקשורות לאנשים שומרי מסורת, יש מכונים אחרים שהם מתעסקים ביותר בטכנולוגיות שעוסקות סביב המחשב, גם שמה זה.. יש דברים חדשים. יש בארץ גם מכונים שעוזרים באופן יצירתי לאנשים עם מוגבלויות פיזיות כמו מלב"ת, כמו יד-שרה, מדובר בתחום של מו"פ – מחקר ופיתוח הולך ומתרחב. אני גם מקוה שהוא יגיע אל הארץ. והבעיה שלנו תהיה, איך אנחנו נוכל לחבר בין מה שהחקיקה תקבע ותאפשר לבין מה שבעצם קיים. והדברים משתנים בקצב מדהים.
נתיב רובינזון: לסיום, בוא נשאל על הנגישות להשכלה גבוהה. הנגישות בהשכלה גבוהה משביעה רצון?
דינה פלדמן: הנגישות בהשכלה גבוהה, זה תחום שמאד-מאד חשוב לנו, משום שאנחנו מקוים שיותר ויותר סטודנטים עם מוגבלות ילמדו באקדמיה, שהיום הם לא יכולים בגלל המגבלה. גם בנושא הזה, עכשיו נתכבו תקנות שמתייחסות לכל ההיבטים שדיברנו קודם, במטרה שהאוניברסיטה תהפוך להיות נגישה לא רק בגישה הפיזית שלה, אלא גם בתכניות ההוראה, גם במרכזי תמיכה, גם בכל ההיבטים שאדם אקדמי יוכל להשתלב בהם מבלי שיהיה לו איזשהי מגבלה.
נתיב רובינזון: אז אנחנו רוצים לקוות כי גם בתחום הזה, הנגישות תפרח. דינה פלדמן, אנחנו רוצים להודות לך. תודה רבה.
דינה פלדמן: תודה לכם ולילה טוב.