חדשות

מסיבות אישיות, הליכה היא לא דבר שבא לי בקלות. מכיוון שכך, מלבד ההתרשמות מן ההצגות עצמן, אני נוטה לאחרונה לשים לב לבעיות של נגישות לאולמות התיאטרון. אני מבין כמובן שמאותגרי ההליכה הם מיעוט, ובמציאות שבה הרוב קובע לא תמיד אפשר להתחשב בזכויותיהם. עם זאת, דמוקרטיה היא גם, אם לא בעיקר, הגנה על זכויות המיעוט דווקא מכיוון שהרוב קובע. אם לא בענייני טעם, אז לפחות בענייני נגישות.

מאת: מיכאל הנדלזלץ, עכבר העיר