חדשות

אפרת וקנין, נכה המרותקת לכסא גלגלים, חיברה דו"ח עבור נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות על חוסר ההיענות של נהגי אוטובוס בבאר שבע לנכים. האם חברות האוטובוסים מגנות על הנהגים באש ובמים? נתן כבר מכיר את הבעיה ממקרי עבר בתל אביב…אך האם יש סיכוי לשינוי? האזינו לראיון.

מקור: גבי גזית, רדיו ללא הפסקה

להלן תמליל הראיון:

גבי גזית : שלום אפרת.

אפרת ועקנין, באר שבע : שלום גבי.

נתן זהבי : שלום אפרת, זה שעשע אותך למרות שאנחנו בסיפור עצוב?

גבי גזית : מה עצוב?

אפרת ועקנין : זה שעשע אותי.

גבי גזית : לא עצוב שום דבר. זה סיפור שמח מבחינתי שאפרת החליטה שנמאס לה, ויצאה להילחם, נכון? אפרת

אפרת ועקנין : כן, בהחלט.

גבי גזית : יפה. אז מי שלא קרא את כתבתו של שמעון איפרגן,

נתן זהבי : במעריב.

גבי גזית : במעריב. איך תמיד אני אני אומר איפרגן, ואתה אומר מעריב, אנחנו ממש סמי וסוסו,

נתן זהבי : כי הוא כתב מעריב בדרום.

גבי גזית : תכף אנחנו נהיה. הוא כתב מעריב בדרום, ואתה כתב מגזין מעריב,

נתן זהבי : בבודפשט.

גבי גזית : בבודפשט וסביבותיה גבעתיים. כן. אפרת היא נכה המתניידת על כיסא גלגלים, נכון? אפרת,

אפרת ועקנין : כן.

גבי גזית : ממתי דרך אגב?

אפרת ועקנין : אני עברתי תאונת דרכים בסביבות ה-10 שנים, פחות או יותר,

גבי גזית : את אישה צעירה בת 29, אני מבין, נכון?

אפרת ועקנין : כן, בת 29.

גבי גזית : מה, היתה לך תאונה שפשוט נפצעת, ומאז את לא יכולה ללכת.

אפרת ועקנין : כן.

גבי גזית : חיים לא פשוטים בגיל 19 לעבור לכיסא גלגלים.

אפרת ועקנין : את החיים הלא פשוטים עושה יותר החברה ולא עצם הכיסא הגלגלים אני חושבת, זה דבר שלמדתי במהלך השנים.

גבי גזית : אז בואי נדבר על הסיבה שבגללה הלכת ועשית את הדו"ח הזה לנציבות של שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, יש לך איזה רומן לא טוב עם חברת האוטובוסים של באר שבע, הקרויה מטרו דן, זה נכון?

אפרת ועקנין : נכון.

גבי גזית : או. קיי. ספרי לנו מה קורה.

אפרת ועקנין : בסדר. הסיפור הוא שכן, אכן הנגישו את התחבורה הציבורית בעיר אבל העניין הוא שהמחשבה של הנהגים כנראה עדיין לא מונגשת. וישנו סירוב של חלק מהנהגים פשוט לשרת אותי כאזרחית שוות זכויות.

גבי גזית : תתארי לי סיטואציה. את עומדת, יושבת בתחנה, ועובר אוטובוס, והוא צריך לעצור, ובעצם את צריכה לעלות על, יש הרי רמפה מיוחדת לנכים, נכון? בחלק מהאוטובוסים. או. קיי. ומה, והוא לא עוצר לך בתחנה?

אפרת ועקנין : אז יש כמה סיטואציות, או שהנהג לא עוצר בתחנה, פשוט ממשיך את דרכו, והיו כמה סיטואציות כאלה, שנהג רואה אותי ופשוט ממשיך הלאה. יש עוד סיטואציה שקוריית הרבה, שכדי שאני יעלה על קצה הגלגל עם הכיסא הגלגלים על האוטובוס, הנהג צריך לעצור קרוב למדרכה על מנת שאני אוכל להעלות, שאפשר יהיה להוציא את הרמפה, ואני אוכל לעלות על האוטובוס. והנהג עוצר רחוק מהמדרכה, דבר שהוא אגב לא חוקי מבחינת הבנתי הסכמי התעבורה וכן הלאה.

גבי גזית : למה את חושבת שהם עושים את זה?

אפרת ועקנין : אני חושבת, אני האמת לא יודעת את העניין של אפשר להגיד רשעות הזאתי,

נתן זהבי : אני אעזור לך אפרת?

אפרת ועקנין : כן.

נתן זהבי : תשמעי, אותו סיפור היה בתל אביב. אותו סיפור עם קואופרטיב דן. אותו סיפור שהנהגים היו אומרים אין לי מפתח של הרמפה, לא לימדו אותי איך להוריד אותה, עשיתי להם בלגן. עובדה עשו להם בלגן, עשו עליהם כתבה, הראו את זה באחד לאחד את כל הסיפורים וכל הנימוקים, ורק כשעושים רעש תקשורתי, אותם נהגים אטומי לב, פתאום אה, בה, מה, ציגלה, מה, החברה אומרת לא ידענו, אולי זה נהג אחד או שניים או שלושה או ארבעה, ואך ורק באמצעות התקשורת, שאולי זה הסיבה היחידה ששווה שיש תקשורת, אפשר להזיז דברים בנושאים האלה, טוב שהלכת לתקשורת, טוב שעשית בלגן.

גבי גזית : לפני התקשורת היא הלכה קודם,

נתן זהבי : לא, אני אומר שכל הסיפור הזה, והגיע הזמן באמת שנהגים יחשבו שנכון שזה גוזל מהם עוד 4, 5 דקות, כי הם מתים לקפה, או מתים להשתין בסוף התחנה, הכל טוב ויפה, חייבים לקחת נכים עם הרמפות שנועדו לכך, נקודה וסימן קריאה.

אפרת ועקנין : כן, אבל כשלוקחים, אמרתי לך, העניין של הנגשה של האוטובוסים כבר נעשתה, אבל ההנגשה של המחשבה של האנשים לא נעשתה. המחשבה לא מונגשת, המחשבה לא מונגשת לנכים עדיין לא לוקחים אותך כאזרח שווה זכויות בגלל זה כי כשאני עומדת בתחנה, אז נהג אומר לי תחכי לאוטובוס הבא. עכשיו הנהג הזה הוא לא יודע שבאוטובוס הבא, הוא גם יכול לסרב לי ואין סיבה גם שאני אסע באוטובוס הבא, הזמן שלי הוא כמו זמן של כל אדם, וכל אזרח בישראל, וזה באמת נותן לי להרגיש את העניין של אזרחית סוג ב" פשוט.

גבי גזית : אני הבנתי אבל שהתגובה של החברת האוטובוסים מטרו דן אומרת שבכלל הם דוחים את ההאשמות שלך, ושהמקרים שציינת בדו"ח בכלל לא תואמים את המציאות שבכלל דברים כאלה לא התרחשו בכלל.

אפרת ועקנין : אני אגיד לך מה שהם אומרים שכל פעם, זה כבר כמה פעמים שקרה הדבר כזה, וכמה פעמים שפניתי לתקשורת, הפעם זה היה באמת כבר יצאתי מכלי, ופניתי גם לעניין של תביעה משפטית, כי זה כבר אתה רואה שכל פעם ישנן התנצלויות, או אי התנצלויות באמת הפגנה כזאתי שאומרים לא היה ולא נברא. למרות שעכשיו גם יש עדים גם במקרים אחרים וגם במקרה עכשיו. זה פשוט העניין הזה של ההגנה על הנהג, על הנהג פשוט לא מובנת לי, כי הדברים כן היו, ויש כן עדים,

נתן זהבי : אפרת, זה היה אותו דבר בתל אביב, אסור להרפות, ואני הייתי מציע לאחד מחברי הכנסת שנמצאים עדיין בפגרה בת 900 ימים, שאולי אחד מהם יקח יוזמה, ויהפוך את אי עצירה ועזרה לנכה לעלות לאוטובוס, כל אוטובוס, לא השני ולא השלישי, תהיה עברה פלילית, נקודה וסימן קריאה.

אפרת ועקנין : אני מסכימה.

גבי גזית : זה יכול לקחת זמן, כי אתה יודע, לחוקק חוק לוקח שנים. אבל החברה, אני לא מבין למה מנכ"ל החברה במקום להגיד או. קיי. פישלנו נשתדל יותר מהיום, אני אגיד, זה, אפילו יאללה, אל תפטר את הנהגים, אבל תגיד, בסדר נכון, זה קורה, למה תמיד יש את התגובה המכוערת הזאת של זה לא היה, וזה לא נכון, וזה לא קיים, עכשיו למה שבחורה כזאת תלך ותטרח ותלך לארגון לשיוויון של מוגבלים, ותלך לתקשורת, מה, היא המציאה את הסיפור הזה כי אולי אין לך מה לעשות בחיים אפרת, נכון?

נתן זהבי : גבי, מי שיצאה למאבק בתל אביב, כדאי לך אולי ליצור איתו קשר, זה נכה על כיסא גלגלים בשם אלכס ברק, שהוא עורר פה את הבלגן, ועשה בצדק מהומה, והעניין הסתיים יחסית בכי טוב. יכול להיות שאחרי שהיה הרעש התקשורתי, שוב חזרו הנהגים לסורם.

גבי גזית : או. קיי. אז מאז שפנית אליהם, וגם הגשת את הדו"ח את ממשיכה לנסוע באוטובוסים הרי, ומה קורה בשטח?

אפרת ועקנין : אני ממשיכה, זה או שעוצרים, או שנוסעים מהר.

גבי גזית : עדיין הם עושים בעיות?

אפרת ועקנין : עשו בעיות כמה פעמים מאז שהגשתי, היו, העניין הוא לא גורף, אבל עניין של בוא נגיד פעם, כמה פעמים בחודש שעושים לך, בוא נגיד 5 פעמים או 10 פעמים שעושים לך בחודש שזה יגיע למימדים כאלה, גם כן אני נוסעת הרבה באוטובוס כי זה האמצעי התחבורה היחיד שלי, בהיותי מתניידת על כיסא גלגלים ממונע, אני לא יכולה לעלות על מוניות רגילות,

גבי גזית : ברור,

אפרת ועקנין : זה אמצעי התחבורה היחידי שלי, אז אני נוסעת הרבה, וזה גם קורה יחסית הרבה. וזה קורה, ויש נהגים שהם פשוט,

נתן זהבי : אולי כדאי אבל לציין גם שישנם נהגים שהם בסדר גמור,

גבי גזית : לא, לא, היא אמרה, שזה קורה, לא כל נסיעה, וגם לא כל …

נתן זהבי : לא, כי אני מכיר קצת את הנושא הזה, ואני יודע שכשאתה מדבר על נהגים, הם כולם ישר נפגעים, אלה שכן עוצרים,

גבי גזית : אין להם מה להיפגע, אלה שעוצרים הם בסדר גמור.

אפרת ועקנין : לא, לא, אני לא יכולה לדבר, אני לא אדבר באופן גורף, כי יש נהגים שהם בסדר, זה הבעיה עם הנהגים שאמרתי לך, המחשבה שלהם,

גבי גזית : אז אנחנו נגיד לאדון אילן קרני שהוא מנכ"ל מטרו דן שיקח את כל הנהגים שלו לשיחה,

נתן זהבי : כן,

גבי גזית : ויגיד להם חבר"ה, מה הסיפור שלכם? אז תגיעו עוד 10 דקות למסוף, וכמו שאמרת לקפה, אז עוד 10 דקות, אז מה?

נתן זהבי : שינסה אחד מהם לשבת יום שלם על כיסא גלגלים ולנסות להגיע ממקום למקום, ואז הוא יבין טוב מאוד את העניין הזה על בוריו.

גבי גזית : אפרת ועקנין יקירתי, אם תרצי לספר לנו בעתיד על התפתחויות בעניין הזה, אנחנו לשירותך כולנו.

אפרת ועקנין : או. קיי. תודה גבי,

גבי גזית : תודה רבה לך, זאת היתה אפרת ועקנין מבאר שבע, שחב" מטרו דן כנראה לא ממש אוהבת אותה

——————————————————————

כתבה נוספת בנושא:

נכה מלינה על חוסר התחשבות נהגי מטרו דן במצבה (רדיו דרום)

שירי אפשטיין : הכתבה הבאה מביאה את סיפורה של אישה צעירה בעלת מוגבלויות גופניות הזוכה באופן סדרתי ליחס משפיל לטענתה מצדה של חברת תחבורה ציבורית גדולה, כתבתנו ענבל לוי עם הפרטים.

ענבל לוי : אפרת וקנין בת 27 מבאר-שבע מאסה מהתנהלותם של נהגי האוטובוסים של חברת מטרו דן בעיר, וקנין היא נכה המרותקת לכיסא גלגלים, תלמידת תואר שני במנהל עסקים והיא נעזרת מדי יום באוטובוסים כדי להתנייד בעיר. וקנין טוענת כי נהגים רבים נוהגים לעצור רחוק מן המדרכה כדי שהיא לא תעלה לאוטובוס. לטענתה היא מהווה עבורם מפגע תעבורתי וקשה לה להבין את רשעות הנהגים וחוסר הסבלנות.

בהתנהגותם היא אומרת הם עושים לך טובה ומתעלמים מקיומו של חוק השוויון. וקנין מספרת על המקרה ששבר אותה אותו נהג שאמר לה כי אין באפשרותו להתקדם לעבר קצה המדרכה ולהוריד את הרמפה שנועדה לעזור למתניידים בכיסא גלגלים

אפרת וקנין : כשהאוטובוס עצמו לא מתקרב למדרכה אני לא יכולה לעלות מכיוון שאי אפשר להוריד את הרמפה על המדרכה ואז אני לא יכולה לעלות על האוטובוס. אז פשוט העברתי את עצמי דרך… שעמד על המדרכה למדרגה של האוטובוס. קודם כל את מרגישה מושפלת שאת מרגישה אזרחית סוג ב", למה הזמן שלי פחות חשוב מזמן של אחרים?

ענבל לוי :וקנין שלחה דו"ח מפורש על מקרה מסוג זה לנציבות זכויות לאנשים עם מוגבלויות, המחלקה המשפטית של הנציבות שיגרה מכתב חריף למנכ"ל מטרו דן.

בימים אלו היא שוקלת את הגשתה של תביעה אזרחית נגד החברה על התנהגות נהגיה כלפי ציבור הנכים בכלל וכלפי וקנין בפרט. מנכ"ל מטרו דן אילן קרני טוען מנגד כי החברה מחויבת לרמת שירות גבוהה לכלל הנוסעים לרבות בעלי מוגבלויות.

אילן קרני- מנכ"ל מטרו דן : ראשית אני מוחה על הכפשת כלל נהגי מטרו דן שעושים את עבודתם נאמנה בבאר-שבע, המקרה נבדק בצורה חד משמעית והמסקנות לא יתקבלו על ידי הגב" אפרת, באופן קבוע האמת שאכן הנגישות היא לא במיטבה כל מה שקשור לנושא של התחנות עובדתית יש תחנות שאנחנו לא מסוגלים להתקרב אליהם כי מאחר ורכב חונה במקביל לתחנה ואז אנחנו בעצם מסכנים את חיי כלל הנושאים.