Skip to main content

חדשות

ראיון עם יובל וגנר, יו"ר נגישות ישראל, על בעיות נגישות בבחירות האחרונות (רשת א')

קטגוריה: חדשות מתחום הנגישות

מקור: הכל-צפוי, רשת א' של קול-ישראל

ריקי הראל ; אנחנו רוצים לדבר עם יובל וגנר, יו"ר נגישות ישראל, שלום לך יובל.
יובל וגנר, יו"ר נגישות ישראל ; שלום שלום.
ריקי ; אז באמת הגיעו אליכם הרבה  תלונות בנגישות ישראל בקשר לבעיות של נגישות בבחירות האחרונות?
יובל ; הגיעו הרבה והרבה פחות מבעבר.
ריקי ; כן, איזה תלונות הגיעו למשל?
יובל ; הגיעו תלונות בעיקר שקשורות ליחס או מה שנקרא שירות נגיש, זאת אומרת שאנשים בתהליך הזה של לבוא ולהגיד שהם צריכים עזרה, או שהם צריכים להיכנס עם מישהו נוסף לקלפי אז זה לא עבר חלק והיה מעין את אותן שאלות בסגנון של תוכיח. אבל שוב אני לא מעוניין לעורר סתם דרמות. שורה תחתונה אני דווקא חושב שבתחום הזה התקדמנו הרבה מאד בשנים האחרונות והתהליך נעשה הרבה, הרבה יותר ממה שהיה בעבר. צריך לזכור שרק לפני, אנחנו התחלנו להתעסק עם זה לפני עשור ואז בכלל לא היה דבר כזה של קלפיות נגישות. נכון להיום יש מעל אלף קלפיות נגישות ואם את זוכרת בבחירות לכנסת – 17 אז מצאנו שמתוך הקלפיות הנגישות 50% מהם לא היו נגישות.
ריקי ; כן.
יובל ; נכון לעכשיו כל האלף ומשהו שהוכרזו כנגישות כבר היו נגישות. זאת אומרת נשאר עדיין תארים להשתפר אבל עדיין יש שיפור. בסופו של עניין יש פה עניין עקרוני אחד שהוא אומר שאין ספק שזכותו הדמוקרטית של כל אדם ובפרט גם עם מוגבלות לבחור, להצביע ולכן צריכה להיות לו אפשרות הזאתי וכרגע נדרש עוד לטפל בכמה אלמנטים. אבל לפני שנגיד מה צריך לעשות, צריך לזכור שיש גם נכון להיום חוק מדבר על אפשרות להצביע לאנשים עם מוגבלות פיזית. אוקי? החוק לא מדבר בכלל על האפשרות להצביע לאנשים עם מוגבלויות חולשיות, נפשיות וקוגנטיביות.
זה נושאים מורכבים שצריך לתת עליהם הרבה את הדעת, הם מאד בעייתים בשיטה שעושים פה בארץ, אבל אני יכול לספר לך שפגשתי חבר מארה"ב שהיה כאן בתקופת הבחירות ושהוא ראה איך אנחנו מצביעים הוא פשוט היה בהלם. הוא אומר בואנה ישראל מעצמת הטכנולוגיה עדיין מצביעה עם הפתקים, ובאמת אחד הפתרונות, ואחד השיטות הכי מתקדמות והכי שהיום כבר קיימות בעולם ואפשריות והן גם מאפשרות בעצם נגישות זה כל הנושא של הצבעות ממוחשבות אבל על העניין הזה עוד כנראה בישראל עוד ייקח הרבה זמן.
ריקי ; עלתה אפשרות שאפשר יהיה להצביע גם בביתו למשל של אדם שלא יכול לצאת?
יובל ; לא, לא עלתה כזאת אופציה. תיראי יש פה הרבה מאד אילוצים ואני לא פה בא לייצג את ועדת הבחירות, אבל יש פה אילוצים של לוגיסטיקה ואמינות. יש פה המון  תהליכים מורכבים. זה נשמע די קל לעשות את השינויים אבל מצד שני יש לכל דבר גם של דברים מסובכים עדיין אין מה לעשות יש פה עקרונות דמוקרטים שצריך למצוא עבורם את הפתרונות.
ריקי ; כן, אנחנו נרצה לדבר על הסעה. אנחנו נדבר על הסעה בהמשך, אבל אתה חושב שהמדינה היתה צריכה לספק הסעה מיוחדת לנכים עד לקלפי?
יובל ; שוב זה עוד דבר שהוא למה שקורה כחלק מתהליך. בארה"ב התחבורה הציבורית נגישה כבר לגמרי, אז אין בעיה לאדם עם מוגבלות להגיע אם נותנים לו כרטיס חינם להגיע מביתו לקלפי. גם אם אין לו רכב. בארץ יש עוד מרחק גדול לעשות עד שהתחבורה הציבורית תאפשר לכל אדם עם מוגבלות לצאת מהבית ולהגיע למקום שאליו פניו מועדות ולכן גם פה צריך לתת מענה שהוא לא מענה שמבוסס על הסעות מפלגתיות. כי ברגע שהוא מבוסס על הסעה של מפלגה כבר מוטה פה איזשהו לחץ אפילו אם לא היה לך מה להצביע עצם זה שמפלגה פלונית באה ומסיעה אותך ובדרך מקשקשים לך אתה כבר יש פה איבוד של הנטרליות. ולכן צריך ויש מספיק שירותי הסעות בארץ, צריך להקצות לזה תקציב, משקיעים כל כך הרבה מליונים אז ישקיעו עוד כמה אלפי שקלים זה לא נראה לי.
ריקי ; אתה יודע על הרבה בעלי זכות בחירה שלא הצליחו לממש את הזכות שלהם בגלל בעיות נגישות?
יובל ; זה לא שאני יודע אישית, זה ברור סטטיסטית. וכמו שאת יודעת "יד שרה" פנתה בעניין  הזה לועדת הבחירות, "יד שרה" קיבלה פניות רבות מאד בעניין הזה כגוף שמייצר הסעות. זה לא איזה שאלה האם יש צורך והאם בכלל צריך לבחון אותו, הצורך בודאות קיים. שוב המדינה צריכה לתת את הפוטנציאל לבחור, היא היתה  צריכה לפרסם. את זוכרת דיברנו על כמות הפרסום, כמות הפרסום היתה מאוחרת מידי, מאד לא מספיק מקיפה, היא לא הסבירה עד כמה באמת אפשר, ואיך אפשר. את הסיפור הזה עם העזרה, דיברנו על זה אם את זוכרת בטלפון.
ריקי ; כן.
יובל ; זה היה פשוט מעט מידי, מאוחר מידי. אתר אינטרנט שסיפק את המידע על הקלפיות רגישות לא היה אתר נגיש ככה שאנשים שהם צורכם ליקויי ראיה, או שהם מתקשים בהפעלת עכבר התקשו במציאת קלפיות נגישות ועוד ועוד דברים.
ריקי ; יש בכלל שיתוף פעולה של הרשויות אתכם, מתייעצים אתכם, מתייחסים ברצינות להערות שלכם שאני מניחה שמגיעות אליהם?
יובל ; גם כאן יש רשויות, ויש רשויות. ישנם רשויות שלוקחות את הנושא הזה מאד ברצינות, באמת גם שם הקלפיות. דרך אגב הרבה פעמים גם קלפיות שלא מוכרזות כנגישות הן נגישות. צריך לזכור שאנשים עם מוגבלות, בעלי מוגבלויות שונות לא כולם עם כיסאות גלגלים, ולא כולם עם הליכונים ולא כולם מוגבלי הליכה. זאת אומרת יש את הסוגים השונים לכן כאשר מדברים על קלפי נגישה, בעצם מדברים על קלפי נגישה נקרא לזה כיסא גלגלים זה בערך ההגדרה הכי תואמת, ככה שהרבה מאד קלפיות שהן לא הוכרזו כנגישות אבל הן עדיין נגישות לחלקים נרחבים מאוכלוסיית האנשים עם המוגבלות. שוב זה תהליך לקראת הבחירות בכנסת ה-19 מתישהו זה יקרה. יש כאלו שטוענים שיהיה מהר, ויש כאלה שטוענים שיהיה פחות. בישראל זה יחסית מהר. כרגיל ניפגש עם ועדת הבחירות ואם לא נצליח למצות את התהליך הישיר מולם ישנם דרכים נוספות.
ריקי ; היתה תופעה של אנשים שהגיעו לקלפי נגישה ומאחר שלא צריך להוכיח שאתה נכה הם ניצלו את זה והצביעו שם?
יובל ; תיראי אי אפשר לרמות בשיטה הזאתי כי זה בעצם שיטה שעובדת בצורה זהה לזה של החיילים שמה שנקרא שיטת המעטפות הכפולות אז אי אפשר פה לתחמן. יש פה שאלות אחרות סמוכות ומעניינות איך לדוגמא אדם עיוור מצביע  מבלי שינצלו את זה לרעה. הרי הפתקים הם חלקים הם לא מובלטים ואז יכול להיות שאדם עיוור בעצם יבקש מזה שעוזר לו, שים לי פתק מסוג איקס והוא יכול לשים לו משהו אחר. אז יש פה שאלות בסגנון הזה, יש פה שאלות של אנשים שלא מכירים את השפה, ודאי מבקשים ולא יכולים לדעת איזה פתק הוכנס עבורם.
ריקי ; אנחנו ניפרד בשלב הזה יובל וגנר – יו"ר נגישות ישראל ונקווה לטוב שגם העיוותים יסתדרו לפחות לקראת הפעם הבאה.
יובל ; בשמחה רבה.
ריקי ; תודה לך יובל.

מאמרים נוספים בנושא

הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן