עמותת
כל מאמצינו יהיו לשווא אם אנשים עם מוגבלות, הזקוקים במרבית המקרים לרכבם על מנת להתקרב עד כמה שניתן ליעדם, לא יוכלו להגיע לאותם יעדים נגישים כיוון שאינם יכולים להחנות את רכבם קרוב מספיק לאותם יעדים.
חשוב להבין כי, בעוד עבור אדם ללא מוגבלות חניה קרובה למקום ייעדו פירושה נוחות וחסכון בזמן, הרי שעבור אדם עם מוגבלות חנייה שכזו היא ההבדל בין היכולת להגיע ליעדו לבין הצורך לחזור הביתה מבלי להשתלב בחברה ומבלי להגיע לייעד המבוקש.
קירבה וזמינות של חניות הן ההבדל, עבור אדם עם מוגבלות, בין היכולת להגיע ליעדו ובין חוסר היכולת לעשות זאת. לאדם עם קשיי ניידות אין אלטרנטיבה, בשונה מאדם ללא מוגבלות שיכול לצעוד לייעדו במידת הצורך.
עמותת נגישות ישראל מקבלת ומטפלת בתלונות רבות מאזרחים עם מוגבלות הנתקלים במצבים של חוסר אפשרות להחנות את רכבם. לעיתים הגורם המקומם הוא אזרחים ללא תג נכה החונים בחניות נכים אך במקרים רבים אחרים מדובר בקטעי רחובות שלמים ללא חניות נכים בכלל בהם הרשויות לא הביאו בחשבון את הצורך הבסיסי והמהותי של אנשים עם קשיי ניידות.
וכך מוצאים עצמם אותם אנשים עם מוגבלות או בני המשפחה המסיעים אותם בפני דילמה קשה ויום-יומית: מצד אחד ויתור על עקרון היסוד שקבע המחוקק בחוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998לפיו זכאי אדם עם מוגבלות לחיות את חייו בכבוד, בשוויון ובמקסימום עצמאות ומכוח זה הזכות להגיע לכל המקומות שצוינו לעיל. מן הצד האחר, החובה של כל אזרחי המדינה לשמור על החוקים ובכללם חוקי התעבורה האוסרים על חניה, גם עם תג נכה, במקומות המוגדרים בחוק (ראה סעיף 3 לחוק חניית הנכים התשנ"ד- 1993).
לגופו של עניין בהקשר לעצירת רכב בתחנת אוטובוס על מנת להוריד נכה מהרכב, ובהנחה שבמסכת העובדתית תתקבל הטענה שלא הייתה אלטרנטיבה של חניה ועצירת הרכב במקום אחר קרוב ככל הניתן למחוז חפצו, יש להביא בחשבון מספר נקודות:
- אין ספק שחניה, העמדת רכב והשארתו בתחנת אוטובוס אסורה בצורה מפורשת בתקנה 72 לתקנות התעבורה. לעניין רכב עם תג נכה, יש סייגים המתירים להחנות במקומות האסורים לרכבים אחרים, ועדיין לעניין חניה בתחנת אוטובוס הדבר מוחרג בסעיף 3(4) לחוק חניית הנכים התשנ"ד-1993,ולכן גם לרכב נכה אסור לחנות בתחנת אוטובוס כאמור לעיל (להלן – "החרגה"). ואולם החרגה זו מתייחסת רק לחניית רכב נכה ולא לחריגה הנובעת מעצירה במקום.
- באותם מקרים בהם לא מדובר על חניה אלא עצירה למטרה ברורה – הורדת נוסע נכה שאין לו דרך אחרת להגיע למחוז חפצו המצוי בסמוך למקום העצירה, הפרשנות צריכה להיות שונה.
- תשומת הלב מופנית לשינוי נוסף שנקבע ע"י המחוקק: בפקודת התעבורה הרחיב המחוקק את זכות השימוש בנתיבי תחבורה ציבוריים במרכזי הערים לרכב נכה. יודגש, כי זכות זו הייתה שמורה עד לתיקון זה רק עבור תחבורה ציבורית (סעיף 71א1 לפקודת התעבורה (נוסח חדש)).
אין ספק שמדובר בדילמה קשה. עלינו, כעמותה, מוטלת החובה למצוא פתרון שיקל ולו במעט על מצוקה זו של התמודדות עם הדילמה, בדרך של שינוי חקיקה ו/או שכנוע הרשויות להגדיל את מספר החניות במיוחד במרכזי הערים וליד מקומות ציבוריים אחרים. עד להשגת אותו שינוי – אנו מקווים שבמידת האפשר, במידה והמסכת העובדתית תצדיק זאת וכמובן מבלי לפגוע בשום דרך בחובת הציות לחוקים, במקום בו המחוקק השאיר את שיקול הדעת ו/או הפרשנות בידי הרשות השופטת, תילקח דילמה זו בחשבון ע"י בתי המשפט השונים בישראל.
תגובת אגד:"
- יש אכיפה (אולי לא מספיקה) נגד חניה בתחנות אוטובוס. הגיעו אלינו תלונות של נהגים נכים שנרשמו להם דוחות כשעמדו בקצה תחום התחנה…
- נהגי אוטובוס לא מתקרבים למדרכה במקרים רבים גם כאשר התחנה פנויה. הסיבה: רצון להשתלב בקלות רבה יותר בתנועה. לפעמים הם חוסמים את הנתיב הפנוי היחיד.
- הנושא האחרון מצריך פעולת הסברה ואכיפה פנימית כלפי הנהגים.
- צריך להמשיך לבדוק פתרונות תשתיתיים כגון "מפרצים הפוכים". זה עשוי לעזור גם למצוקת החניה, כי אפשר יהיה להקטין את אורך האזור האסור לחניה למטרים ספורים. "
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי בנושא, ומומלץ לכל מי שנתקל בבעיה אישית בנושא לפנות לייעוץ משפטי פרטני בעניינו.
