מאת: ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי
"מזה כשנתיים נפלה בחלקי הזכות הגדולה והייחודית להדריך את ועדת הנגישות בביה"ס "קשת" בכפר ורדים, בצמוד לענת המנהלת ואיילת הסטודנטית לעו"ס.
הוועדה מורכבת מ-10 תלמידי כיתות ד'-ו' מסורים ומעמיקים את היידע בנושא הנגישות וקבלת השונה, העוסקים בהדרכתנו בסקירות נגישות ביישובם, בהסברה למליאת ביה"ס ובהחתמת תושבי כפר ורדים על אמנת נגישות וקבלת בעלי צרכים מיוחדים.
התלמידים המופלאים מסדנת הנגישות בביה"ס "קשת" בכפר ורדים למדו בתהליך הכנה ממושך ומקיף על חשיבות הנגישות ומשמעותה והתורה הועברה לכל שכבות הגילאים בביה"ס.
עקב כך, עלה הצורך להנחיל את הידע שרכשו ל"אפרוחים", קרי, תלמידי כתות א' בבית הספר.
מטרת הפעילות הייתה לעורר מודעות כבר בגיל צעיר זה לנושא הנגישות והרגישות לבעלי המוגבלויות השונות.
להלן דברי הפתיח של חברי הוועדה בתחילת הפעילות:
"אנחנו נציגי ועדת נגישות, הגענו לכאן היום כדי לקרב אתכם לעולם של הנכים. נקיים כאן מספר פעילויות. כל פעילות מכוונת לאפשר לכם להתנסות בחוויה של מוגבלות שונה. ההתנסות תיתן לכם טעימה של חלק מהקשיים איתם צריכים להתמודד הנכים השונים. אנחנו מזמינים אתכם להעיז ולמלא את ההנחיות כלשונן. רק כך תוכלו להיכנס לנעלים של הנכים ולהבין בצורה טובה יותר מה עובר עליהם ביום יום".
"התנסות כזו גם תאפשר לכם לחשוב על רעיונות לשיפור הנגישות. בכל פעילות ישתתפו רק חלק מהילדים. לא כולם יוכלו לחוות את הכול, ולכן חשוב מאד שתצפו בילדים המשתתפים בתשומת לב מרבית. אנחנו בטוחים שאפשר להבין את הנושא גם מהתבוננות בדרך בה מתמודדים המשתתפים עם הקושי".
במשך שני מפגשים הכינו התלמידים את הפעילות; הרעיון המרכזי שעמד מאחוריה היה לאפשר לתלמידי כיתות א' להתנסות במוגבלויות שונות ולתת "טעימה" (במינון הנכון לגיל כל כך "זעיר") של חלק מהקשיים איתם צריכים להתמודד בעלי המוגבלויות השונות.
בעזרת ההתנסויות הללו, יכלו התלמידים להיכנס לנעליהם של בעלי המוגבלויות ולהבין בצורה טובה יותר מה הם חווים בחיי היום יום.
פעילות ראשונה: הדבקת חלקי גוף לליצן – כהתנסות בלקות ראייה: בהיותם מכוסי-עיניים, הילדים התקשו להדביק לליצן את החלקים המתאימים וזו פעילות שדרשה מהם זמן. התלמידים שהתנסו אמרו שזו הייתה חוויה מפחידה להיות 'עיוור' וכן אמרו שכעת יהיו יותר רגישים לאנשים עיוורים. הם שאלו שאלות כגון "כיצד אדם עיוור יכול להסתדר לבד?", "אילו עזרים יש לעיוורים?". תלמידי ועדת הנגישות הסבירו במיומנות מעוררת השתאות לילדי כיתות א' שאנשים עיוורים ואנשים עם מוגבלות לא רוצים שירחמו עליהם והם רוצים להסתדר לבדם במקסימום עצמאות ולכן יש אביזרים נגישים ומתאימים עבורם. כמו לדוגמא: כלב נחייה, מקל, מערכת כריזה במעלית ועוד.
פעילות שנייה: העברת משפטים בפנטומימה – כהתנסות בלקות שמיעה, אילמות וחירשות: לילדים היה מאוד קשה להעביר את המשפטים ללא קול ותנועות בלבד; רק לאחר הדגמות של תלמידי הועדה – הם העזו להתנסות בתנועות ידיים, ולקראת הסוף הצליחו יותר להבין למה התכוון המשפט שנאמר רק בשפת גוף ותנועות וללא קול. זו הייתה התנסות חד פעמית ומאוד מיוחדת עבור הילדים בכיתות א', אשר דרשה מהם ריכוז מרבי, והפעלת חושים אחרים אשר היו פחות מודעים להם. בתו של רפי, אשר אביה לקוי שמיעה והופיע בפני הוועדה מספר פעמים בהתנדבות, סיפרה על החשיבות של תנועת שפתיים כאשר מדברים לאדם חירש. הילדים מאוד נהנו והופתעו לגלות דברים חדשים.
פעילות שלישית: בנית מגדל מאבנים עם יד אחת המכוסה בכפפה- כהתנסות במוגבלות בידיים: הילדים חשבו בתחילה כי לא יתקשו כלל לבנות מגדל עם יד אחת מכוסה בכפפה, אך כאשר התנסו בכך, ניסו כל הזמן להגיש גם את היד השנייה לבניית המגדל והסתבכו עם הכפפה. בתום המטלה הם טענו שזה היה מאוד מעצבן ומתיש ובעיקר קשה (יש לזכור שוב את גילם הצעיר ו"הפתיל הקצר" המאפיין אותו!). תלמידי הועדה שאלו אותם מה לדעתם יקל על פעילות זו, והילדים ענו שאם הכפפה לא הייתה כל כך עבה וגדולה ומתאימה ליד של הילד, בנית המגדל הייתה קלה יותר. לאחר מכן הסבירו תלמידי וועדת הנגישות לילדים כי זו מהות נושא הנגישות – התאמת הסביבה ללקות, קרי, הכפפה – לצורך של האדם בעל המוגבלות ועל החשיבות של התאמת הסביבה לצרכי האדם הנכה.
חידון: הילדים ידעו לענות על רוב השאלות שנשאלו ונהנו מן התחרותיות והאתגר שבהן.
לסיכום: ההרגשה לאחר הפעילות הייתה כי הצלחנו להסעיר ולנגוע בלבבות הקטנים והחמודים של ילדי כתות א', למרות גילם (ואולי דווקא בזכותו!). הילדים שיתפו פעולה, התרגשו, התנסו, שאלו שאלות ובעיקר חוו ולמדו. המסקנה המתבקשת – למרות גילם הצעיר הייתה תחושה כי יש חשיבות מרבית להתחיל לעסוק בנושא דווקא בגיל זה. האמונה העומדת מאחרי העניין היא שהיחשפות מעין זו תגרום לילדים לגדול בסביבה מאפשרת ופתוחה אשר רואה את בעלי המוגבלויות בה כשווים מול שווים ולא כשונים. ילדים אשר ייחשפו לנושא בשלב כה מוקדם בתהליך התגבשותם – יפתחו רגישות לבעלי המוגבלויות ויגדלו להיות אנשים אכפתיים, רגישים, בעלי ערכים ומוסר אשר יפעלו לקידום הנגישות ולבניית סביבה צודקת, שוויונית ומוסרית יותר.
עדכון אודות פעילות נוספת של הוועדה המופלאה הזו: חברי הוועדה החתימו על אמנת נגישות במרכז המסחרי. הילדים התקבלו בהתפעלות ופגשו כמה וכמה אנשים שיש להם קשר קרוב לנושא. ובשורה מלהיבה אחרונה – גם ראש המועצה, מר סיוון יחיאלי, לא עמד בפני קיסמם; בעקבות סקר המרכז המסחרי שערכנו יחד, המועצה התקינה מעקה חדש לאורך המורד שמוביל מהחניה לאגף בו ממוקמים משרדי המועצה – הישג אשר ועדת הנגישות חתומה עליו. גאווה לילדים הנגישים שלנו!
