חדשות

הוועדה לפניות הציבור קיימה היום ישיבת ועדה בנושא פניות ציבור לגבי זמני ההמתנה הממושכים לתורים לרופאים מומחים (מקצועיים) בקופות החולים.

הוועדה התכנסה בעקבות פניות לוועדה מהם עולה כי אנשים נאלצים להמתין זמן ממושך לשם קבלת תור לרופא מומחה. אין אחידות בין הקופות, משרד הבריאות לא קבע זמן מינימאלי ומקסימאלי להמתנה לתור לרופא מומחה, גם אם מדובר במקרים דחופים. מהפניות עולה כי קיימים נתונים סותרים לגבי המחסור ברופאים מומחים. קיימת טענה כי המחסור העיקרי קיים במרכז הארץ. טענה אחרת מציינת את המחסור החמור הקיים במחוזות הצפון והדרום (הפריפריה).

יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב, ציין כי היום המגמה היא לשלוח יותר לרופא מקצועי ופחות מקרים מטופלים אצל רופא המשפחה. עוד ציין כי משרד הבריאות לא ממלא את תפקידו כראוי כרגולטור, כמפקח על פעילותן של קופות החולים בתחום זמני ההמתנה לרופאים מומחים. ”יש מדיניות של הסכמה שבשתיקה מצד הרגולטור בנושא. מדובר פה בשיטה, על מנת למעט את כמות הפניות לרופאים המקצועיים. הבירוקרטיה המייגעת ”מייאשת” אנשים”, ציין ח”כ מקלב.
לדבריו, כל המידע שמצוי בידי משרד הבריאות בנושא הנו חשאי ולא גלוי לציבור הכללי. יש צורך בשקיפות לתועלת העניין. השקיפות בנושא יכולה לשפר את המצב.
המתנה ממוצעת של למעלה מחודש ימים, לכל הדעות, זה זמן ממושך ובמיוחד אם קורה שהתור מתבטל מסיבה כלשהי ואז יש המתנה של כחודשיים. לדבריו, מדובר בהרבה מאוד זמן.
”המדינה חייבת להיות אחראית לחיי אזרחיה. יש התחייבות מצד המדינה לספק שירותי בריאות בזמן סביר ובמרחק סביר. המדינה מחויבת לעמוד בתנאי החוזה ולספק שירות זה לאזרחיה, אך המדינה לא מיישמת חלק גדול מהחוזה ולא קבעה את הקריטריונים לכך” ציין.
ח”כ מקלב דרש ממשרד הבריאות לקבוע זמני המתנה מקסימאליים לרופאים המומחים (המקצועיים), המבוקשים על פי רוב.

ח”כ מקלב ציין כי כבר בשנת 2004, עלתה הסוגיה בועדה לפניות הציבור של הכנסת וכבר אז נטען כי קיימים זמני המתנה ממושכים לרופאים מומחים בפריפריה. עברו למעלה מ-5 שנים אך דבר לא השתנה. עוד ציין כי האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה ויש להתאים לכך את צרכי האוכלוסייה.
ח”כ מקלב ציין כי תור לאבחנה במרכז להתפתחות הילד הנו חצי שנה. ”ברור לכל כי מדובר בזמן המתנה ממושך ביותר ולא סביר” ציין ח”כ מקלב.

ח”כ מרינה סולודקין ציינה כי אליה מגיעות תלונות רבות בנושא זמני המתנה ממושכים לרופאים מומחים- בעיקר מאזורי הפריפריה. ח”כ סולודקין ציינה את פיתוח אמצעי בריאות והמכשור הרפואי שנגישים כיום לאוכלוסיות החזקות, המבוססות כלכלית, שיכולות להרשות לעצמן לרכוש שירותי בריאות איכותיים בעוד השכבות החלשות באוכלוסיה צריכות להסתפק בשירותי בריאות זולים ולא איכותיים. ח”כ סולודקין ציינה את המחסור ברופאים המקצועיים במספר תחומים מבוקשים- לדעתה המדינה לא עושה מספיק כדי לתגבר תחומים אלה. לדבריה, ”מדובר כאן במחסור יזום, אולי במטרה לגבות יותר כספים, ממי שיכול לשלם על כך”.

הגב` עדינה מרקס, יו”ר האגודה לזכויות החולה, ציינה כי אין שקיפות ואין תחרות בין קופות החולים בנושא. ”מי שיש לו כסף מגיע לרופאים הכי טובים במסגרת השר”פ. בשירות בקהילה אין מספיק רופאים מקצועיים” אמרה. לדבריה, קיימת תחושה שרופאים מסוימים מעדיפים לדחות את התורים, על מנת שיפנו אליהם במסגרת השר”פ.

מר מידד גיסין יו”ר צ.ב.י- צרכני בריאות ישראל, ציין כי משרד הבריאות חייב לקבוע זמן להמתנה לרופא מומחה בקופות החולים. כמו כן יש לקבוע טיפול במקרים דחופים, מקרים של רפואה דחופה, שלא במסגרת המוקדים הטלפוניים. לדבריו, כיום למוקדנים אין כל סמכות והכשרה להבחין בין מקרים דחופים לאלו שלא דחופים. מר גיסין דיבר בעיקר על השכבות החלשות בחברה שאינן יכולות לשלם עבור רפואה פרטית. מר גיסין קרא לקופות ליזום לעצמן פתרונות בנושא, בטרם מישהו אחר יכתיב להם.

הגב` שלומית אבני, מנהלת מחלקת תושבים, מ”רופאים לזכויות אדם” ציינה כי הארגון מטפל בנושא מספר שנים ורק לאחר התערבות בית משפט הסכימו קופות החולים להעביר את המידע שמצוי בידיהם בנושא לארגון. ”מדובר בזמני המתנה ממושכים מאוד לרופאים מומחים באזור הדרום” אמרה. לדברי הגב` אבני, אין אחידות במדידה בין קופות החולים בנושא ולפיכך לא ניתן להשוות בין הקופות.

נציגי קופות החולים שנכחו בישיבה, ציינו כי בכל קופה וקופה יש סטנדרטים פנימיים שלא מפורסמים לכלל הציבור שקובעים זמני המתנה לרופאים מומחים (מקצועיים).
כל נציגי הקופות ציינו כי הם שבעי רצון מהשירות שניתן למבוטחיהן. יחד עם זאת הסכימו הנציגים כי יש לקבוע סטנדרט אחיד על ידי משרד הבריאות לגבי זמני המתנה לרופאים מומחים. כמו כן הסכימו כי יש צורך לחשוב על הגדרת מקרים דחופים. נציגי הקופות הטילו את האחריות על רופאי המשפחה לקביעת תורים לרופאים מומחים וזירוז קביעת תורים אלו. חלק מהנציגים ציינו את תרבות האנשים לקביעת תורים וביטולם ללא כל הודעה מוקדמת על כך- מדובר על תופעה של כ- 30%-50%. ככל שזמן ההמתנה לתור ארוך יותר כמות הביטולים גדולה יותר ויש לתת את הדעת על כך.

הגב` אתי סממה, נציבת קבילות לחוק ביטוח בריאות במשרד הבריאות ציינה כי משנת 2007 ועד היום הגיעו לנציבות 15 קבילות בנושא. רוב הקבילות עסקו בנושא של פניה להחזר כספים לאחר שאנשים פנו לרפואה פרטית ובקשו החזר על כך מהקופה. הגב` סממה ציינה כי הבעיה העיקרית הנה העדר מענה לבעיית העדר התורים. קופות החולים לא מדריכות ולא מכוונות את האנשים למי ולאן לפנות. לדעתה, יש להדריך את המבוטחים לפנות לרופאי משפחה בבקשה לזרז את התורים. ”אנשים מוצאים פתרונות, פונים למערכת פרטית ואח”כ ”נשפטים על כך””, ציינה גב` סממה.
הגב` סממה פנתה לנציגי קופות החולים בבקשה לקבוע בנוהל של כל קופה וקופה כי בכל מרפאה תהיה ”פונקציה” שתיתן מענה למקרים דחופים לקביעת תורים.

ד”ר דרור גוברמן, ראש אגף לרפואה קהילתית במשרד הבריאות ציין כי המשרד קבע סטנדרט המתנה להתפתחות הילד בגלל המצוקה הרבה שהתגלתה בתחום לגבי זמני המתנה ממושכים והביקושים הגבוהים לשירות. כמו כן נקבעה סנקציה כי קופה שלא תספק את התור עד למועד זה, יהא רשאי המבוטח לפנות למכון פרטי ולקבל החזר על הטיפול. לדברי ד”ר גוברמן, הניסיון בעולם מראה כי קביעת סטנדרטים וזמני המתנה מתיישרים תמיד לסטנדרט הנמוך ביותר. כמו כן, במידה ויקבעו זמני המתנה אחידים לכל הארץ, תמיד יהיו אזורים שיפגעו יותר.

בסיכום הישיבה הודיע יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב כי:

1. בכוונתו לפנות לסגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן בבקשה לקבוע מדדים, נהלים, בקרה וסנקציות שמחייבים את כל קופות החולים בזמני המתנה לרופאים מומחים.
2. ביקש מראש אגף רפואה קהילתית במשרד הבריאות להוציא הסבר מפורט וחובת פרסום וידוע המבוטחים בכל קופות החולים לגבי אפשרות פניה למכון פרטי בנושא התפתחות הילד במידה והתור שניתן בקופה הנו מעבר לזמן ההמתנה שנקבע על ידי המשרד שעומד על 4 חודשים. כמו כן קיימת חובת פרסום- שהמשפחה תהיה זכאית להחזר עבור הטיפול שניתן במכון הפרטי.
3. יו”ר הוועדה הודיע כי בכוונתו לקיים ישיבת ועדה נוספת על מנת לעקוב ולפקח על כל ההתקדמות שתעשה בנושא.