עד לפני מספר שנים מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים קיבלו פטור מתשלום ארנונה כללית מתוקף סעיף 5(י) לפקודה מסי העיריה ומסי ממשלה (פיטורין), 1938, בהיותם "מוסד מתנדב לשירות הציבור".
עם פרסומן של ההנחיות החדשות לרשויות המקומיות ועל-פיהן, ההנחה למוסד מתנדב לשירות הציבור מוגבלת ל-3 שנים בלבד ואישורה כרוך בתהליך ארוך של הגשת בקשות ומסמכים, דיון בועדת התמיכות של הרשות המקומית, אישור מליאת הרשות ולאחר מכן דיון ובחינה של הממונה על המחוז. כתוצאה מכך, מצאו עצמם מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים ללא פטור מתשלום ארנונה כללית.
זאת ועוד, צוק העתים של הרשויות המקומיות גרם לקביעת מדיניות, במספר רשויות מקומיות, של אי מתן פטור מהארנונה הכללית לאף מוסד מתנדב לשירות הציבור.
זאת ועוד, בתאגידים בעלי פריסה ארצית, לתעסוקת נכים ומוגבלים, נוצר מצב שבו רשות מקומית אחת או ממונה על מחוז פלוני יאשר פטור מתשלום ארנונה כללית ביישוב אחד בעוד ביישוב אחר מתן הפטור יידחה.
מוצע לתקן את סעיף הפטור מארנונה, כך שיקבע בו מפורשות הפטור מארנונה לתאגידים לתעסוקת נכים ומוגבלים.
הצעת חוק של חבר הכנסת יורם מרציאנו
