טיפול – אינדיבידואלי, קבוצתי, משפחתי וייעודי – באמצעות בעלי חיים, הפך בשנים האחרונות לחלק אינטגראלי מההליך הטיפולי באופן ישיר או עקיף. מדובר בתפיסה בינתחומית מתחומי הרפואה הוטרינרית והתחומים הפסיכותרפויטים, שהשילוב ביניהם דורש הכשרה ייחודית מעמיקה.
הצורך, הנחיצות והמעורבות של בעלי החיים בהליכים טיפוליים ידוע מזה שנים רבות, אולם כאמור, רק בשנים האחרונות, עם העמקת הממצאים האקדמיים בתחום, עולה הצורך בהגדרתו כמקצוע העמוד בפני עצמו.
מזה כ-40 שנים מתבצעים מחקרים בעולם בתחום הטיפול באמצעות בעלי חיים באוניברסיטאות מובילות בעולם והטיפול בעולם בכלל, ובישראל בפרט, באמצעות בעלי חיים חדר למוסדות שיקום, בתי חולים, בתי כלא ומוסדות טיפוליים שונים, כחלק מובנה מהמערך הטיפולי הקיים.
57% מהפסיכיאטרים, 48% מהפסיכולוגים ו-40% מהמטפלים המשפחתיים בארה"ב מדווחים, כי הם מטפלים במטופליהם באמצעות בעלי חיים, כמו: דיכאון, חרדה ובעיות רגשיות אחרות.
בעלי חיים יוצרים אפקט בלתי אמצעי בטיפול המסייע במיקוד, אבחון וטיפול באנשים. ברוב המקרים נעשה שימוש בכלבים (94% מהדיווחים) אולם גם חתולים (71% מהדיווחים) ובעלי חיים אחרים משמשים כאמצעי טיפול.
הצעת חוק זו באה לתקן מצב זה, להסדיר את העיסוק במקצוע הטיפול באמצעות בעלי חיים ולהעניק תעודות הכרה לאזרח או לתושב ישראל אשר עומד בקריטריונים הקבועים בחוק, על מנת להיקלט בשוק בעבודה ולהתפרנס בכבוד בתחום עיסוקו.
