קורבנות הרדיפה הנאצית יכולים לקבל פיצויים משלושה גורמים:
1. ישירות מגרמניה – מכוח החוק הפדרלי לפיצוי קורבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי).
2. ביטוח לאומי – מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957.
3. קצבה חודשית דרך משרד האוצר.
בשני המקרים האחרונים, בהם הכספים מתקבלים על ידי המדינה, קיים סעיף "חיסיון תגמול" בחוק, המבטיח כי הקצבה תהיה שמורה למקבלה, וכי לא ניתן יהיה להעבירה, לשעבדה או להטיל עליה עיקול.
קצבת ניצולי שואה צריכה להיות שמורה עבורם, שכן היא נועדה לפצותם על הסבל שנגרם להם בעת מלחמת העולם השנייה, סבל אותו חוו על בשרם ואין ספק שהפיצוי הכספי לא יוכל אף פעם להביא מזור לכאבם.
על כן, מכיוון שההומאניות מחייבת זאת ומכיוון שהחוק מתייחס רק למקרים שבהם הפיצויים מתקבלים על ידי המדינה, יש להרחיב את הקיים ולקבוע כי גם על פיצויים המתקבלים ישירות מגרמניה לא יוטל עיקול.
חדשות
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – איסור עיקול תגמול קורבנות הרדיפה הנאצית), התשס"ט–2009
20/04/2009
קטגוריה: Access Israel News
מאמרים נוספים בנושא
הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן