לפי חוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אישה נכה אשר אינה עובדת מחוץ למשק ביתה ונישאת, מקבלת מעמד של עקרת בית נכה וככזו – לא נבדקת יכולת ההשתכרות שלה, אלא יכולתה לתפקד במשק בית.
ההנחה בבסיס החוק היא שבן הזוג יפרנס את האישה, ולכן לא נבדקת יכולת השתכרותה, בעוד במצב הפוך – קבלת הקצבה לגבר נכה – נמדדת על פי כושר השתכרותו.
הצעת החוק מציעה לבטל את ההבחנה הקיימת בין אישה וגבר בעניין זה, ולקבוע שהקריטריון לקבל קצבה ייקבע, לגבר ולאישה, על פי כושר ההשתכרות בלבד.
