פגיעה מוחית בימיו הראשונים של התינוק (לפני הלידה או זמן קצר אחריה) גורמת לאיחור בהתפתחות או להפסקתה, ואלו גורמים לשליטה בלתי מספקת ולשינויים ועיוותים בשלד, בעמוד השדרה, בגפיים, בשרירים ובמבנה הלסתות.
הפגיעה במבנה הלסתות נגרמת בשל כך שהלסתות נסגרות בצורה אסימטרית, נוצר לחץ רב עוצמתי על הלסתות ועל כן השיניים חורקות.
בד בבד, צריכת סוכרים מוגברת ואי יכולת קוגניטיבית ומוטורית לשמור על ניקיון הפה והשיניים הן הסיבות העיקריות להרס השיניים, החניכיים, כיבים וכד'.
נפגעי שיתוק מוחין "ששפר עליהם גורלם" ומוגדרים כבעלי יכולת שכלית תקינה וחיים בקהילה אינם נכללים במסגרת זו.
ההזנחה והסבל הרב הם מנת חלקם של אלה המתקיימים בדחק מקצבאות הנכות.
עלויות הטיפול, השיקום והשימור נופלות על נפגעי שיתוק מוחין כפגיעה נוספת. רובם, כאמור, מתקיימים בדחק מקצבאות נכות ותעסוקה מוגנת.
לפיכך מוצע לקבוע, שהקופה תשתתף ב-50% מעלות טיפולי השיניים, הפה והלסת של נפגעי שיתוק מוחין, לפי תעריף הקופה. הטיפולים יכללו הן טיפול משקם והן טיפול משמר.
