הגיעה אלינו תלונה בזו הלשון:
"ביום… לפנות בוקר נחתנו בארץ אני ואבי בן … החולה ב… ועוד… ב.. תורכיה בקשתי את העזרה לאבי כדי להעלותו למטוס, ואכן עשו זאת ע"י אמבוליפט 30 ד' המתין בשער היציאה. הם יצרו קשר עם הארץ ובקשו אמבוליפט שיוריד את אבי (כלומר החברה בארץ ידעה 3 שעות טרם הנחיתה). עם הגעתנו ארצה המתנו במטוס 55 דקות יחד עם צוות הדיילים, (המטוס חנה באמצע המסלול והיינו זקוקים לאמבוליפט) במהלך ההמתנה באה אשת בטחון והתנצלה על העיכוב בפניי, אולם לקראת הדקה ה- 45 אבי החל להתלונן על פרפורים בלב, הדיילת יצרה שוב קשר! עם הנציגים בארץ כדי שיאיצו את האמבוליפט… צוות המטוס טענו שזה קורה רבות שהאמבוליפט מאחר באופן משמעותי כאן בארץ…".
הדברים מדברים בעד עצמם. אפשר להוסיף שיש מה לשפר גם במצב התחזוקה של חלק מה"אמבוליפטים" ושיש יתרונות בשימוש ב"שרוול" למרות קטע הליווי הארוך עד ביקורת הדרכונים. בנוסף, ההמתנה במטוס לא ממוזג עלולה לגרום נזק לחולים כפי שמתואר כאן.
חוץ מהפגיעה בלקוחות עם צרכים מיוחדים, יש נזק תדמיתי כבד כאשר הלקוחות הם אורחים מחו"ל.
שלחנו מכתב להנהלת לאופר ובתחילת יולי 2008 קיבלנו את התשובה הבאה:
"בעקבות האירוע שתיארת בפנייתך אלינו, שונו נהלי חברת התעופה. התהליך קוצר, זמני ההמתנה (אם בכלל קיימים) לאמבוליפט הינם מינימאליים".
ראו כאן תלונות נוספות על טרמינל 3 בנתב"ג.
