בשנים האחרונות מתפתחים אתרי אינטרנט עם מידע על מסעדות רבות בכל הארץ. חלק מהאתרים מציעים מידע נגישות, אך המידע לא מדויק. לפעמים גם עובדי המסעדה נותנים תשובה מטעה בטלפון.
בתחילת מאי 2008 התפרסם מכתב במגזין Time-Out (תל-אביב). המתלוננת מספרת שבדקה באתר REST ומצאה שמסעדה בשם "שגב אקספרס" נגישה. בפועל התברר לה שהשירותים לא נגישים והיא נקלעה למצב לא נעים כשנזקקה להם. בסוף מאי 2008, במסגרת התוכנית "יומן אזרחי" ברשת ב', סופר על מסעדה ברחובות עם כ- 12 מדרגות שדווח עליה כנגישה גם באתר אינטרנט וגם בבירור טלפוני. נכה שהגיעה מרחוק לאירוע במסעדה נאלצה לחזור הבייתה.
במרץ 2009 הגיע תלונה על מסעדה גדולה במקום מרכזי בתל-אביב. באתרים הידועים היא מופיעה כ"נגישה", אך הדרך היחידה לשירותי הנכים כוללת מדרגות ללא חלופה נגישה. יש אנשים עם צרכים מיוחדים (או הורים ומטפלים עם תינוקות) שיכולים להפיק תועלת משירותים כאלה, אך מוגבלי ניידות אמיתיים, שעבורם מתוכננים שירותי-נכים, לא יוכלו להגיע אליהם בעצמאות ובביטחון (אם בכלל).
אלה לא הדוגמאות היחידות, כמובן, אך אין כוונה (במסגרת דף זה) לכלול את כל המסעדות שהמידע עליהן מטעה.
התירוץ השכיח של עורכי האתרים (כמו חוברות פרסום למיניהן) הוא הסתמכות על מידע שמגיע מהעסק. למנהלי העסקים אין, לכאורה, מושג מה כולל בתוכו המושג "נגישות" או שהם מטעים את עורכי האתרים והחוברות ביודעין.
כחלק מההתמודדות עם הבעיה העמותה מכשירה סוקרים שיבדקו מסעדות לפי קריטריונים ברורים לקראת העשרת אתר הסקירות במידע מעודכן ואמין. במקביל ממשיכים לשכנע את עורכי אתרי המסעדות המובילים לכלול מידע נגישות בדוק ואמין יותר.
חלק מהמתעניינים בנושא עושים השוואה בין מידע על נגישות למידע על כשרות. לדעתנו אין מקום להשוואה כזאת כי קל מאד לבדוק כשרות (יש חובת הצגה של תעודה בתוקף). הסועד שומר המצוות יאמין שהמקום בפיקוח משגיח. זה לא המצב בכל הנוגע לנגישות והנכה ירגיש מיד בכל פגם. פרט לעסקים בודדים שקיבלו "אות נגישות ישראל" (וחלק מהעסקים החדשים שחייבים בנגישות לפי חוק) – אין עדיין פיקוח על הנגישות. המצב עשוי להשתנות כאשר ייחתמו התקנות של פרק הנגישות בחוק השוויון. בנוסף לאמור לעיל, כדאי לזכור שהדרישה לכשרות באה מתוך אמונה בלבד, בעוד שהדרישה לנגישות היא מוחשית ביותר…
