מאת: ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי
קריית ביאליק חרטה על דיגלה את נושאי הנגישות וקבלת השונה ומיתגה אותם כחלק מחזון העיר.
יחד עם זאת, ברור כי עשייה כל כך אינטנסיבית חייבת להיות משולבת בהסברה במערכת החינוך, על כל קשת גילאי תלמידיה.
פעילות ענפה מתבצעת בנושא מזה כשנתיים והתוצאות כבר ניכרות בשטח.
תלמידי הקרייה מדברים בשפה אחרת – שפה מקבלת את השונה, משלבת אותו בחיי היום-יום בביה"ס ובשעות שאחרי הלימודים, בתנועות הנוער ובחוגים.
אך טבעי היה אפוא לעלות דרגה לרמת הסברה שונה ולתת להם לחוות באמצעות עמותת נגישות ישראל את הלקויות על גופם-הם, מתוך ההבנה כי רק התנסות אמיתית תגרום להם לקבלה אמיתית ולהבנה מעמיקה מה חווים חבריהם בעלי המוגבלויות השונות.
התהליך החל בצורה ייחודית; לראשונה בארץ, עברה כיתת המצוינות בביה"ס "נחשון" בהנהגתה מלאת ההשראה של המחנכת רותי קליין הרצאות והכנה לשמש כמתנדבים לכל דבר וכמובילי העשייה מול מליאת תלמידי התיכון, לצידם של מתנדבי נגישות ישראל.
החבר'ה נרתמו למשימה מעומק ליבם והדרכת גיורא "צללו" למשימה בהתלהבות סוחפת. בנוסף, התקבלה החלטה לשלב גם את תלמידי כיתות הרצף התקשורתי (PDD) בהתנסויות ככל אחד מהתלמידים, מתוך אמונה בחשיבות שילובם בחברה הנורמטיבית.
בבוקר יום ב', כמבצע צבאי לכל דבר בהיקף שלא היה כמותו בארץ, הוצבו שלטי ההסברה ברחבי חט"ע אורט ביאליק ובכמה כיתות נערכו תחנות התנסות ללקויות השונות. המשתתפים חולקו לקבוצות ועברו עם מוריהם ומורותיהם בין התחנות השונות, כשבכל אחת מהן פגשו אדם עם מוגבלות, שמעו מחוויותיו וחוו מהם החיים עם אותה המוגבלות "רק לרגע"…
• התנסות בלקות פיזית תוך שימוש בכיסאות גלגלים, קביים וכפפות אפייה (להמחשת לקות ידיים), מלווה בסיפורם של רויטל וגיורא ובאישיותו של גיא העשוי ללא חת.
• היכרות עם עולמם של החירשים והתנסות בשיחה בשפת הסימנים בעזרת סמי – מתרגם לשפת הסימנים.
• פגישה עם יוסי ושוש, זוג מתנדבים עיוורים הנעזר בכלב נחיה – וחוויה של טעימת גלידה בכיסוי עיניים כאשר טעמה נעשה מוזר ולא ברור ללא ראיית צבעה…
• המחשה מפי נעמי, לקוית שמיעה והתנסות בעזרת אוזניים אטומות מהם חיי היום-יום שלה.
• התנסות מעניינת וייחודית הייתה בתחנה של מוגבלות קוגניטיבית. המשתתפים קיבלו קופסת קסמים קשה לפתיחה, והתמודדו עם התסכול שבאי הצלחה כאשר מנחות התחנה נילי ולי הלחיצו אותם לפתוח את הקופסא במהירות.
התרגשות מיוחדת עד דמעות עוררו תלמידי PDD שהשתלבו להפליא בעשייה ובתחנות ושאלו שאלות מדהימות בכנותן ובישירותן.
היום הראשון הסתיים בריכוז כיתת "נחשון" עם כל המתנדבים ובשירה בשפת הסימנים ובעיניים דומעות של השיר "לתת". תיפקוד תלמידי כיתת "נחשון" היה לעילא ולעילא ובא לידי ביטוי פעיל גם בבוקרו השני של המבצע; ביום זה הועתקה הזירה לחט"ב "דפנה" ולמתחם "אשכול הפיס" בהם נפרסו התחנות.
גם כאן במתכונת דומה נחשפו ללקויות השונות תלמידים רכים יותר בשנים אך ברמת תובנות גבוהה ובידע רב. יחד עם זאת, ההתנסות בגופם-הם חשפה שוב את הפער הגדול בין התיאוריה לבין חיי היום-יום עם לקות מכל סוג.
ומילת סיכום בגוון אישי: כתושבת הקרייה, כאם לשני ילדים שבגרו את מערכת החינוך הזו וכחברת מועצה – חשתי גאווה עזה בילדינו, על הפתיחות, על הקבלה, על הישירות ועל התעוזה לצלול לעולם חדש ולהיות הדור הבא שיביא את בשורת הנגישות, הסובלנות וקבלת השונה לעם הזה.
