ההכשרה כוללת מפגשים עם מרצים בעלי לקויות מגוונות, הפותחים בפני מתנדבי נ.י.צ. צוהר לעולמם. לאחר שלב ההרצאות – הגיע שלב החוויה האישית תחת האמירה: "עד שלא תתנסה – לא תבין". במפגש החודשי האחרון שהתקיים בחג החנוכה בבית קסלר מלווה בכיבוד עשיר תוצרת עצמית, לאחר הקדמה מפי גיורא, התנסו המתנדבים בתחנות השונות:
• בתחנת המוגבלות הפיזית תחת הדרכתן של רויטל ורחל, הם חוו נסיעה במסלול מכשולים עם כיסא גלגלים, הליכה עם קביים וביצוע משימות תוך שימוש בכפפות אפייה מוקשחות בעזרת לוח דיקט כהמחשה ללקות ידיים.
• תחנת לקות הראייה הועברה על ידי המתנדבת מירי פרטוש; מירי העבירה את המידע בכישרון ובחן רב והדריכה מתנדבים כיצד להשתמש באביזרי הנגשה ללקויי ראייה.
• הדלקת נרות חגיגית, בהשתתפות סמי סירואה שתרגם את הברכות ואת השירים בשפת הסימנים – נתנה את האות למעבר לתחנת ההתנסות השלישית – ללקויי שמיעה וחירשים. סמי שיתף את הקהל בסיפור חייו והרחיב את הדיבור על שפת הסימנים כאמצעי הנגשה ראשון במעלה לחירשים.
סיכום העשייה בשנה שהסתיימה, צפי לשנה הבאה עלינו לטובה ותודות למתנדבים, בליווי השיר בשפת הסימנים "לתת" – סיימו ערב מהנה ומלמד כאחת.
