ביום שלישי, 8/12, נסענו מהגליל ל"בית חינוך עיוורים" שנמצא בירושלים, להשתתף במשחקי הפתיחה של עונת ליגת הכדורשער עיוורים, שהתקיימו במשך יומיים. הקבוצה שלנו, גליל עליון, חזרה להתאמן רק בחודש אוקטובר תחת הדרכתו של אבי הלר, לאחר שבחודשים האחרונים לא התאמנו מספיק בשל אירועים שונים. אבל בשביל רוח-לחימה של השחקנים לא צריך אימונים, כמי שחיים בפריפריה החיים הם לחימה אחת גדולה, ולכן אנו מצוידים ברוח זו למכביר…
השחקניות והשחקנים שיצאו לק"ק ירושלים למשחקי הליגה הם: ורדה אדר, כפיר בר, מהדי דעבוס, עידן חיון, סוהאד עבדאלוולי, דן דוידוביץ' ומוטי טוויטו, וכאמור: המאמן אבי הלר.
היום הראשון
הגענו לבית חינוך עיוורים בשעות אחר הצהריים, שם חיכו לנו רז שוהם , מאמן אלופת העולם לנערות בכדורשער, הלא הן נערות ישראל, שבי ואריאל, שליוו אותנו בחום, אהבה ודאגה לאורך הטורניר, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת האירוח – שהיה נפלא! קיבלנו חדרים, התמקמנו ויצאנו מהר מאוד לאולם כדי להרגיש את המגרש, להכיר את השחקנים והשחקניות של הקבוצות האחרות.
הלו"ז במשחקי הליגה מאוד צפוף – וכבר בערב הראשון היו לנו שלושה משחקים: מול נוער ב"ש, בית חינוך הלוחם, ובוגרים ב"ש . למרות שבאנו בהרכב מאוד חסר, וחלק מטובי שחקנינו נשארו בבית, הרי שברוב המקרים רוח-הלחימה היא היא שהייתה לנו לרוח גבית. סיימנו את הערב הראשון עם ניצחון אחד ושני הפסדים, אבל עם המון אנרגיות ורצון ללמוד עוד על המשחק, במיוחד לאור העובדה ששיחקנו מול קבוצות עם המון ניסיון (נוער ב"ש משחקים כבר 4 שנים). בין המשחקים אירחו אותנו נהדר בחדר האוכל, ואפילו הספקנו להדליק נרות חנוכה ולברך. הלכנו לישון עייפים מאוד אבל באמת מרוצים!
היום השני
ליום השני התעוררנו עם האנרגיות של הערב הקודם, והתכוננו לשני משחקים רצופים, מול ויצו ומול אום אל-פאחם, שנחשבות לשתי הקבוצות הטובות בליגה. אמנם הפסדנו את שני המשחקים, אבל עמדנו בכבוד רב!
המושג העתיק: "הפסדנו בכבוד" חוזר למילון, ואכן כל הפסדינו היו "הפסדי-כבוד". למה כבוד? כי נטו התאמנו בעצם רק ארבעה חודשים, והקבוצות מולנו, חלקן כבר חגגו בר-מצווה לעצמן!
השחקן הצעיר שבנבחרת שלנו, עידן חיון, הבקיע 18 שערים, והיה לאחד השחקנים המצטיינים בטורניר, ממש המסי של הכדורשער! 2 קבוצות כבר מחזרות אחריו ברצונן להעבירו לשורותיהן: אום אל-פאחם, הברצלונה הישראלית, ובאר-שבע שנחשבת לבאיירן מינכן הישראלית בכל הקשור לכדורשער….
שתי השחקניות שלנו: ורדה אדר וסוהאד עבדאלוולי, הוכיחו לכולם שלא צריך להיות גבר-גבר כדי להצליח במשחק כדורשער, אלא להיות אישה-אישה ושהשכל נמצא בראש ולא למטה מזה…
סיימנו את המשחקים ביום רביעי בצהריים, ולאחר ארוחה נוספת יצאנו חזרה לגליל. בדרך חזרה במיניבוס הסכמנו שיש עוד הרבה עבודה עד משחקי הליגה הבאים בפברואר/מרץ.
הפסדנו אבל הרווחנו
מאוד חשוב לכתוב ולהדגיש עד כמה הנסיעה הזו הייתה לחלק מהשחקנים והשחקניות חשובה: חשובה ספורטיבית, כדי לדעת "מה הם שווים לעומת שחקנים וקבוצות אחרות", ואולי יותר מכך לבסס את העצמאות האישית כאשר מתנתקים מבית הכל-כך מוכר ונוסעים למקום לא נודע… חשוב לציין את הרעות, והאהדה ואולי אף האהבה שנוצרה בין שחקני כל הקבוצות: על המגרש כולם שיחקו למען הניצחון, וברגע שהמשחק תם – הם היו לחברים טובים וסייעו זה לזה בכל תחום ועניין.
המשחקים האלו הפכו אותנו לקבוצה אמיתית, בחזקת: היום נהייתם לעם (דברים,כז,ט). לאורך כל הטורניר, הייתה בקבוצה אווירה מדהימה! הרגשנו שהתגבשנו כקבוצה ולמדנו המון.
יש לציין את האירוח המעולה של החבר'ה האחראיים, בלטו במיוחד אריאל ורז שוהם, שלמרות שהיו שופטים בכירים ומארגנים, היה להם תמיד זמן בשבילנו ובשביל מה שביקשנו.
אנחנו רוצים גם להודות למחלקת הרווחה ממסעדה, שתרמו את ההסעה לירושלים! יישר כח!
נתראה בפברואר – מרץ 2016!
ולהלן תוצאות המשחקים:
גליל עליון – ב"ש נוער : 7 – 9
גליל עליון – בית חינוך הלוחם – 8 – 7 (ניצחון!)
גליל עליון – ב"ש בוגרים – 4 – 9
גליל עליון – ויצו – 5 – 7
גליל עליון – אום אל פאחם – 6 – 10
