Skip to main content

מידע מסייע

פתיחת עונת הכדורשער – משחקי ליגה ראשונים על העלייה לבית העליון

בתחילת חודש דצמבר 2018 נסעה קבוצת הכדורשער של "המרחב לחיים עצמאיים בגליל – בניהול נגישות ישראל", לפתיחת משחקי הליגה השנתיים של ענף הכדורשער, בהשתתפות כל השלוחות מרחבי הארץ

הקבוצה הגיעה עם ביטחון לאחר שסיימה את השנה שעברה במקום השני והמכובד, מרחק ניצחון אחד מאליפות הליגה הלאומית.

 

הפעם, המשחקים בנויים בצורה שונה כך שמשחקי הליגה הראשונים קובעים עלייה לבית עליון או תחתון, ושני הטורנירים שלאחר מכן קובעים מקומות ודירוג. הקבוצה הגיעה מחוזקת בשיר כספי, שחקנית חדשה, ובשלושה סטודנטים –

עמית, יובל ודורון. שניים מהם כותבים על החוויה לשחק כדורשער.

 

קבוצת המרחב מגנה על השער
קבוצת המרחב מגנה על השער

דורון, סטודנט לחינוך, שחקן בקבוצה:

נסענו ליומיים, עם הרבה חששות. כבר במיניבוס ניהלנו שיחה איך יהיה לדעתנו במשחקים, העברנו את הנסיעה בכיף ובשיחות. מיד כשהגענו לויצ"ו, הייתה הרגשה של חיבור טוב בתוך הקבוצה, ישבנו לשתות את התה המפורסם של ורדה והעוגיות של יובל. הציפייה לקראת המשחקים רק התגברה.

במשחק הראשון הייתה הרגשה מופלאה – החבר'ה שיחקו יחד ובספסל הייתה התרגשות וטירוף. רצינו לעודד אבל אסור לעשות רעש ופחדנו לקבל עונש. כל גול או מהלך טוב רצינו לקפוץ ולצעוק אבל ידענו שאסור. אני לא שיחקתי כמעט אבל ניסיתי להיות שותף פעיל מהספסל והיה מדהים לראות את המשחקים ולהרגיש דרך הספסל, וכל הזמן הייתה אווירה של ביחד וגיבוש, וכל ניצחון הייתה שמחה גדולה.

מקרה אחד שזכור לי במיוחד הוא שישבנו כל הקבוצה בחדר, ופתאום הודיעו לנו שיש לנו 2 דקות להגיע למגרש ואם לא נגיע נקבל הפסד טכני. היה פשוט מדהים לראות איך כל הקבוצה נרתמים לעזור אחד לשני להגיע כמה שיותר מהר למגרש ולעשות את הבלתי ייאמן ולהגיע בזמן. הייתה תחושת לחץ ובסוף הגענו על השנייה בזמן וזה היה מדהים לראות את שיתוף הפעולה. הייתה תחושת סיפוק אדירה בקבוצה. אבי המאמן השרה אווירת ביטחון וכיף, ונגה דאגה שהשיפוט יהיה נקי והוגן. אני רוצה להגיד תודה גם לשגיא שדאג מסביב ותמך, והסביר איך הדברים עובדים.

לאחר סיום הטורניר במקום השני, ועליה לבית העליון, אני יכול לסכם את החוויה כאחת שלימדה אותי המון על ההתמודדות של אנשים עם מוגבלות בראייה ועיוורים ועולמם. משחקי הליגה גם תרמו לגיבוש של הקבוצה ולתחושת הביחד. אני כבר מחכה לאימון הבא, ובכלל כל שבוע מחכה לאימון ורוצה לשחק.

סוף התקפה בה קבוצת המרחב הבקיעה שער
סוף התקפה בה קבוצת המרחב הבקיעה שער

יובל, סטודנטית לחינוך, שחקנית בקבוצה:

"

וואו". האם וואו יכול לתאר מה שעבר בי שם? לא לגמרי, אבל קצת.

נסיעה רועשת שבסופה הגענו לעפולה, לפנימיית ויצו ניר העמק. יום שמשי וקריר, שתיית התה האגדי של ורדה לצד עוגה ועוגיות שהכנתי. קבלת חדרים ועלייה למגרש. התחלנו

.

אני על הספסל עם עיניים פעורות, "איך הם עושים את זה?!" שואלת את עצמי. זרמים בכל הגוף רצון לצעוק בקול לכל גול, אבל מחכה שנייה להישמע השריקה! "טובבב כל הכבוד

!!!"

עמית כבר עמוק בפנים, שחקן אגדה. גאווה, הוא סטודנט, מתנדב, תותח

.

משחק ראשון – ניצחון ראשון

. ילד צעיר רץ לו שם ורודף אחרי חבר ואני שואלת את אבי "מה הוא עושה פה אם הוא רואה?", "הוא עיוור" אבי עונה. ילד קסם שרץ מצד לצד ולא נותן למוגבלות להפריע לו. מוקסמת ומתרגשת רוצה לחבק את ילד הקסם.

משחק שני – ניצחון שני

. אוקיי. אני כבר בהתרגשות שיא! 

ארוחת ערב, יושבים עם קבוצות נוספות ומדברים. אילן מספר לי על חייו ועיסוקו מאז שהתעוור. איש חייכן ומרתק. כיף כל כך להקשיב לו, לשים לחבר'ה העיוורים שסביבי חומוס או שניצל בצלחת

.

 

"יובל, אחרי האוכל את עולה לשחק". פיק ברכיים. משחק שלישי – אני על הספסל, אנחנו מובילים התרגשות שיא אדרנלין בכל הגוף. "יובל שימי כיסוי עיניים". אוקיי, זה קורה, אני על המגרש. ניצחון. אשכרה ניצחון. התרגשות מטורפת, זיעה, חיוכים ולחיצת ידיים לקבוצה השנייה. אחרי שיחה וצחוקים עם הקבוצה, שפוכה במיטה מאושרת. לילה טוב.

 

חברי קבוצת הכדורשער של המרחב לחיים עצמאיים בגליל
חברי קבוצת הכדורשער של המרחב לחיים עצמאיים בגליל

התוצאות שהושגו (ועלייה לבית העליון כמובן):

 

ניצחון מול ב"ש – 5:3.

הפסד לויצ"ו – 6:3.

ניצחון מול אום-אל פאחם 9:2.

ועוד ארבעה ניצחונות על ב"ש-2, ב"ש תג"יל, בית הלוחם ועתודה בנות.

בסך הכל 6 נצחונות והפסד אחד.

קבוצת המרחב מגנה על השער

מאמרים נוספים בנושא

הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן