מידע מסייע

ההופעה התקיימה לאחר סדנה בת מספר שבועות בהנחיית רועי בירן, יוצר בתחומי המוזיקה, תאטרון ושירה מדוברת. גם הסדנה התקיימה בזום, והיא אחת ממגוון פעילויות פנאי שהמרחב מנגיש לאנשים עם מוגבלות בזמן תקופת הקורונה, בו אנשים יוצאים מעט מהבית, על אחת כמה וכמה שאלה אנשים מהפריפריה, וחלקם אנשים בקבוצת סיכון.

פואטרי סלאם בזום

משתתפי הסדנה: סיון דנינו, פרח איתיאל, תומר יפה, ירון שגב, שושי ארגמן, עופר מיכאלי וכפיר בר.
שושי ארגמן וירון שגב כתבו לנו קצת מהמחשבות והרגשות שלהם לאחר ההופעה.

סדנת כתיבה בזום? איך אסתדר? והיום, כשאני אחרי, היה מאתגר! בחרתי להעביר את תחושותיי בשיר קטן, לא ארוך מידי:

-　האלוף רועי בירן,
שהוביל בנועם וברגישות את הקבוצה המיוחדת הזאת.
דיברנו, למדנו, חשבנו, כתבנו, הקראנו, הגבנו וקיבלנו משוב.
והכל בחמישה מפגשים　והרבה עבודה גם בבית כי היו שיעורים.
ועבורי כאישה עיוורת הסדנה הייתה מעצימה, מאפשרת. ומאוד מאתגרת.
וכרגיל, הוכחתי לעצמי שוב　שאם מתאמצים מצליחים, וזה מה שחשוב.
הגלגלים בראשי עבדו שעות נוספות　והמילים יצאו מהלב אל המקלדת
כמו מלחין המנגן על פסנתר את יצירתו .ולסיום- ערב מול קהל בזום.
ואני הקראתי את השירים שלי לבד, בעצמי
בקול רועד אבל שלי! איך? אתם וודאי שואלים
פלאי הטכנולוגיה ונוגה אחת עקשנית. ולאחר הזום מבול של תגובות
ממשפחה וחברות. אז חותרים　לסיום, זמן תודות.
לחברי הקבוצה ולרועי וכמובן לנוגה סיוון
המנהלת הגדולה מכולן ולנגישות ישראל.

סדנת הפואטרי סלאם כחוויה לימודית הייתה מרתקת ומעצימה ממש! משהו שאני מקווה שיימשך. עניין היחס לשונה עלה לא מעט. יש לי מסר פשוט. אין סיבה להסיט מבטים, או להיות במבוכה ממוגבלות או שונות. אלה רגשות, רגשות ניתנים לשליטה. ואנרגיה ניתנת להכוונה ולשינוי. אפשר לשלוט בזה מתוך מודעות. אם נתקלים באדם עם מוגבלות. להרגיל את עצמנו לא להסיט מבט. זה מעליב מאוד את מי שמסיטים ממנו מבט. אם כבר נראיתם על ידי הצד השני הישירו מבט והמשיכו. מוגבלות אינה מדבקת, אנרגיה שלילית ופגיעה כן חוזרות אליכם. נסו את ראיית הטוב במקום. יש המון טוב בשונה, באחר. התבוננו מתוך לחפש מה נחמד בו או בה ותראו שיש. רחמים? אומר חד וחלק רובינו רוב הזמן כשונים מוגבלים נכים לא צריכים ולא רוצים רחמים. מצד שני יותר הגיוני להבין שזה המצב של האדם, ורחמים רק יגרמו לו לחוש רע.

.