בימים אלה מתקיימים דיונים בתקנות שמטרתן להנגיש מוניות בישראל. השם הפורמאלי של התקנות הינו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה), התשע"ג – 2013
אחד המרכיבים החשובים ברצף הנגישות הנדרש בתחבורה הציבורית הינו 'מוניות נגישות'. אלה חשובות על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות במקרים הבאים:
1. להגיע מהבית ועד תחנת האוטובוס
2. נסיעות בזמנים בהם אין תחבורה ציבורית נגישה וזמינה
3. נסיעות במקומות בהם אין תחבורה ציבורית נגישה וזמינה
מוניות נגישות מיועדות לאנשים עם מוגבלות במצבים הבאים:
1. תיירים
2. שאין להם רכב
3. כרכב חלופי
4. להגעה לאזורים בעיר בהם אין חניות נכים זמינות וקרובות.
מונית נגישה הינה מאפשרת לאנשים עם מוגבלות בניידות לנסוע – לאדם הנעזר בכסא גלגלים, הליכון, קביים וקלנועית קטנה ולאנשים עם מוגבלות בהליכה, קשישים וכדומה.
מטרת תקנות הנגישות לעניין מוניות נגישות הינה לתת מענה מלא למצבים המתוארים מעלה – בכל הארץ, 24 שעות ביממה, ובכל ימות השנה.
לצערנו טיוטת התקנות שעליה דנים מספקת פתרון חלקי ביותר ובלתי מספק!
העמותה פועלת לשיפור התקנות האמורות באופן הבא:
1. הרחבת התקנות גם למוניות שירות בנוסף למוניות ספיישל.
2. לעודד רכישת מוניות נגישה ע"י השתתפות במימון עלויות ההנגשה וזאת בנוסף להנחה באגרה למונית אינה מהווה תמריץ מספק.
3. אין זה מספיק
4. לאפשר ולהכיר במונית נגישה המתאימה לכסא גלגלים אחד וזאת בנוסף לאופציה של אלו שמתאימות לשני כסאות גלגלים.
5. לדרוש בכל תחנת מוניות מעל 10 מוניות – מונית נגישה לכל, ועל כל 20 נוספות מונית נגישה נוספת – ע"י כך לוודא פריסה ארצית.
6. לחייב זמינות של חצי שעה כולל כלים משמעותיים לאכיפה באי עמידה בדרישת זמינות זו.
7. לוודא שבמקומות בהם יש קווי שרות ללא אוטובוסים נגישים – מוניות השרות תהינה נגישות.
פנינו לח"כ אילן גילאון, למנכ"ל משרד התחבורה ולנציב שוויון הזכויות במשרד המשפטים, בקריאה לקיים דיון עבודה נוסף עוד בטרם התכנסותה של הוועדה בראשות גילאון לדיון בנושא.
