תיאור קולי
הסתכלו סביבכם. מה אתם רואים?
עכשיו עצמו עיניים. שימו לב לקולות, לריחות, לתחושות. כל אלו נותנים לנו הרבה מידע. אבל האם הם מחליפים את הראיה?
לכבוד יום המודעות לקהילת האנשים עם עיוורון ומוגבלות בראיה, בחרנו לספר לכם על תחום מתפתח בנגישות – תיאור קולי.
אנשים עם עיוורון מלידה או מגיל צעיר מאוד לא תמיד מעוניינים בתיאור מפורט של הסביבה. תפיסת העולם שלהם לא כוללת מושגים ייחודיים לראיה כמו צבע – הם מכירים את העולם דרך החושים האחרים.
אנשים עם עיוורון מגיל מבוגר יותר הרבה פעמים מעוניינים לדעת מה רואים, כי תפיסת העולם שלהם התעצבה גם על ידי ראיה.
בשני המקרים, מידת הסקרנות והרצון לדעת היא אישית. אבל מכיוון שרוב האנשים עם עיוורון לא נולדו כך, הרצון לקבל גם את המידע הנראה הוא גדול.
מהו תיאור קולי?
עם השנים התפתחה ההבנה שכמו שישנן כתוביות שמתארות את המידע הנשמע לאנשים עם מוגבלות בשמיעה, צריך פתרון גם למידע הנראה. כך התפתח התחום של תיאור קולי.
תיאור קולי הוא תיאור במילים של מה שנראה – אם זה בסרט, הצגה, אירוע, מוזיאון או טיול. בסרט או הצגה, מנצלים את ההפוגות במלל התוכני כדי לתאר. לפעמים ניתן להתכונן מראש – כשמדובר בסרט יש זמן להקליט ערוץ תיאור קולי מסודר עם עריכה אחרי צפיה בסרט. בהצגה או אירוע שתוכננו מראש ניתן ללמוד מראש מה מתוכנן. בטיול יש זמן לעמוד במקום ולתאר.
אירוע חי ספונטני הוא הקשה מכולם – יש צורך לתאר הכל בזמן אמת. למה הכוונה באירוע חי ספונטני? למשל מופע אילתור או הפגנה.
יש הרבה אתגרים לתיאור קולי טוב:
- עד כמה לתאר? כמו שכבר הזכרנו, יש מי שמעוניין בתיאור רחב ומגוון ויש מי שלא רוצה שיבזבזו את הזמן על מה שלא מעניין אותו.
- איך להצליח להכניס את כל התיאור בזמן הפנוי שיש תוך כדי העברת שאר התוכן? לפעמים יש מקטעים שמאפשרים זמן רב לתיאור, אך יש כאלו שממש לא. למשל קטע מסרט שבו רואים נוף והתרחשות נראית ואף אחד לא מדבר, מול קטע אחר שבו יש הרבה שיחה אבל גם קורה הרבה ברקע
- האם לדבוק בעובדות או לתאר גם את מה שמרומז?
- ולאור כל האתגרים הקודמים – איך מחליטים מה יותר ומה פחות חשוב?
מכיוון שתיאור קולי טוב הוא אמנות, ננסה להדגים עם תמונה בודדת – תיאור של מקטע סרט שלם עלול להיות ארוך מדי. תארו לעצמכם שזוהי תמונה בודדת מהקלטה של אירוע שבו מתרחשת שיחה בין האנשים המצולמים ואנחנו צריכים להכניס את התיאור הזה בין קטעי השיחה.
תיאור מינימלי:
שני אנשים יושבים ואיש אחד עומד.
תיאור מקסימלי:
נשיא המדינה (בעת צילום התמונה) ראובן ריבלין יושב בצד הימני של התמונה (הצד השמאלי של האירוע). הוא יושב בפניו אלינו, ידו השמאלית נשענת על משענת הכיסא והימנית באוויר. ידיו מחזיקות זו בזו בלי לשלב אצבעות. הוא לובש מכנסיים וג'קט שחורים, מתחת לג'קט חולצה מכופתרת לבנה ששרווליה נראים מתחת לשרוולי הג'קט ועניבה כחולה עם נקודות אדומות. הוא מרכיב משקפיים ללא מסגרת עם ידיות זהובות. שיערו לבן והוא מקריח. הוא מסתכל לצד שמאל והבעת פניו רצינית. מאחוריו לצד ימין שלו ניצב דגל ישראל שאינו מתוח. מצידו הימני שולחן קטן. על השולחן שתי כוסות יין מלאות בנוזל צלול, ככל הנראה מים, שתי מפיות בד, שני מיקרופונים, צלחת מוגבהת עם משהו שנראה כמו תמרים אן עוגיות וסידור פרחים נמוך באגרטל מצויר – עלים ירוקים נמוכים, עיגולים אדומים, פרחים לבנים ועלים ירוקים דקים צרים וארוכים.
מאחורי השולחן ניצב מוט ועליו סמל המדינה – שני ענפי זית משני צידי מנורת שבעת הקנים שתחתיה כתובה המילה ישראל. מימין לשולחן יושב מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל יובל וגנר. הוא יושב בכיסא הגלגלים שלו, שתי ידיו על המשענות ושלובות בחיקו. הוא לובש מכנסיים אפורים וחולצת פולו כחולה כהה. הוא מרכיב משקפיים מרובעים עם מסגרת שחורה. הוא קירח. הוא מסתכל לצד שמאל והבעת פניו רצינית. משמאלו ניצב דגל ישראל שאינו מתוח. מאחוריו עומד שראל אוחנה, מתורגמן לשפת הסימנים. הוא לובש מכנסיים שחורים וחולצת פולו שחורה. ידיו אחוזות זו בזו. שיערו ג'ינג'י ויש לו שפם ג'ינג'י וזקן ג'ינג'י מלבין מעט. הוא מסתכל לצד שמאל והבעת פניו רצינית. מאחורי כולם וילון בצבע בז'.
תיאור מאוזן (או שלא – נשמח לשמוע מה דעתכם):
נשיא המדינה (בעת צילום התמונה) ראובן ריבלין ומייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל יובל וגנר יושבים זה לצד זה. מאחוריהם דגלי המדינה וסמל המדינה, לצידו של יובל וגנר נמצא מתורגמן לשפת הסימנים, שראל אוחנה. כל המשתתפים רציניים. ראובן ריבלין לבוש בחליפה שחורה ועניבה מנוקדת, יובל וגנר במכנסיים אפורים וחולצה כחולה כהה ושראל אוחנה במכנסיים וחולצה שחורים.
וכל זה צריך לקרות בזמן הקצר שבו אף אחד אחר לא מדבר – תארו לעצמכם שזה היה וידאו ובו הם היו משוחחים?
התמונה, אגב, צולמה בחגיגות 20 שנה לעמותת נגישות ישראל בבית הנשיא ב-2019. העמותה שלנו כבר מבוגרת!
ואיך זה קורה בחיים?
קודם כל – זה עוד לא קורה מספיק. כמו כל דבר חדש –מתחילים בקטן ומשם זה מתפתח.
נעשו פרסומות בתיאור קולי, בשיתוף הספרי המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה (שימו לב שהכתוביות לא כוללות את הטקסט של התיאור הקולי):
פרסומת לחברת קליל – קישור לפרסומת באתר יוטיוב –כאן
פרסומת לתמי 4 – קישור לפרסומת באתר יוטיוב – כאן
הסדרה "פאודה" ניתנת לצפיה עם תיאור קולי דרך יס.
הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה מקיימת הנגשה קולית בסרטים ישראליים, אופרה ומשחקי ספורט – ניתן לראות לוח אירועים באתר שלהם – כאן
בנטפליקס ישנם תכנים עם תיאור קולי בשפה האנגלית.
ישנה אפליקציה בשם "גרטה" שמאפשרת צפיה בסרטים ושמיעת תיאור קולי בטלפון הנייד. פס הקול מתואם עם ההקרנה.
במוזיאון מגדל דוד יש תיאור קולי לחיזיון הלילי. גם במוזיאון ארץ ישראל ומוזיאונים נוספים יש סיורים בתיאור קולי.
מדריכי טיולים בשטח מספקים הרבה פעמים תיאור קולי של פסלים ומוקדי עניין אחרים בשטח.
את המקצוע ניתן ללמוד – הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה קיימה קורס שזיכה בתעודה של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ויש לקוות שבעתיד ייפתח מחזור נוסף.
