חדשות

150 אלף שקל.
בנוסף, קובעת הצעת החוק כי תותר כניסה למקומות ציבוריים לכלבי נחיה במהלך תהליך הכשרתם, גם אם אינם מלווים אדם עיוור, אלא על ידי חונך או מאמן. מי שיגביל זאת צפוי לקנס בסך כ-14 אלף שקלים.
עוד נקבע כי מי שיימנע מהעסקה של אדם בשל היותו עיוור המלווה בכלב נחיה, ייקנס בכ-20 אלף שקלים.
עיוור, מאמן, או ארגון המייצג עיוורים, יוכלו לתבוע גם בתביעה אזרחית בעניינים אלה, עד סכום של 50 אלף שקלים, מבלי שיידרשו להוכיח נזק כלשהו.

עמותת נגישות ישראל הדגישה כי קיים צורך להסדיר בחקיקה גם את הכשרתם של כלבי שירות המשמשים אנשים עם מוגבלות שאינם עיוורים ונזקקים לליווי וסיוע של כלב שירות.

חה"כ אילן גילאון ומיקי רוזנטל הביעו את תמיכתם בהסדרה זו .

נציגת משרד המשפטים בדיון, עו"ד הדס אגמון, הביעה התנגדותה לסעיף המאפשר תביעה ללא הוכחת נזק כלשהו . יו"ר הועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) דחה את בקשתה

. בתגובה הודיעה אגמון כי ייתכן ושרת המשפטים תגיש הסתייגות על הצעת החוק.

בוועדה זו התקיים דיון בנושא חידושים טכנולוגיים למען העיוור.

בדיון הוצגו מוצרים חדשניים וטכנולוגיים המסייעים לעיוורים בהשתלבותם בכל תחומי החיים, לרבות בתעסוקה.

חברת orcam הציגה התקן לביש שמקריא למשתמשיו טקסטים, מזהה מוצרים בסופרמרקט וגם מתריע על צבע האור ברמזור.

חברת מהלב הציגה מוצרים חדשניים היודעים למשל להקריא לעיוור שמות תחנות אוטובוס, מערכת התרעה לנהג האוטובוס, מערכת שבאמצעות אפליקציה חינמית אנשים עם מוגבלות יכולים לקרוא לעזרה בתחנות דלק ועוד.

עמותת נגישות ישראל קראה לעניין זה לוועדה להתגייס לעזרה מול משרד התחבורה, במטרה להטמיע מוצרים חדשניים אלו בתחנות אוטובוס על מנת שאלו יהיו נגישות לעיוורים. קריאה זו נעשתה על רקע דיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבוע קודם בנושא הנגשת אוטובוסים בינעירוניים וסירובו של משרד התחבורה להתחייב גם להנגשת תחנות האוטובוס.

חברת right hear הציגה אף היא חידושים טכנולוגיים המאפשרים שידור התרחשות במקום לעיוור.

מרכז מגדלאור סיפרו על התמיכה הטכנית שהם מעניקים לעיוורים בשימוש במחשב ובמובייל ועל הבעיות הקשות שהם נתקלים בקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות בראייה ועיוורים בעולם התעסוקה.

מיד שרה עדכנו כי הם מנהלים פרויקט חדש עם משרד הכלכלה וביטוח לאומי במסגרתו הם משאילים ציוד למעסיקים לתקופות קצובות על מנת לעודד אותם להעסיק אנשים עם מוגבלות.

מן הדיון עלו 3 סוגיות עיקריות הדורשות בדיקה ומעקב:

1. הוצפה בעיה קשה בהעסקת אנשים עיוורים. הובהר כי גם אם מעסיק עשה את הצעד וקלט אדם עיוור לשורותיו, הרי שמכיוון שרוב העבודות נעשות באמצעות תוכנות שונות במחשב שאינן נגישות לעיוורים , העסקה זו אינה מאריכה ימים.
   לעניין זה, יצאה קריאה על ידי הגב' אילנה בייניש וד"ר נורית נוי, שתיהן מורשות נגישות השירות, לקדם הליך חקיקה שיחייב מוצרים טכנולוגיים להיות נגישים.
   עו"ד מיטל גרייבר שוורץ מאיגוד האינטרנט הישראלי ציינה כי חקיקה בנושא עשויה לעשות את הפעולה ההפוכה וכי ישנם אמצעים אחרים שניתן להפעיל על מנת להשיג את המטרה וזאת באמצעות תמריצים דוגמת הורדת מיסים, מענקים וכיו"ב.
   יו"ר הוועדה, חה"כ אורי מקלב הורה ליחידת הממ"ח בכנסת לחקור בנושא ולבחון את המצב בנושא בעולם ולספק מסמך בנושא.
2. עלה הצורך במערך הסברה לעיוורים לשימוש בהתאמות וטכנולוגיות מסייעות.
3. עלתה שאלת האכיפה בקרב מעסיקים המחויבים להעסיק אנשים עם מוגבלות ולספק להם התאמות שונות.