חדשות

ב-15.9.20 התקיים דיון בוועדת הכלכלה בכנסת בנושא הנגשת שידורי הטלוויזיה לכבדי שמיעה וחרשים, בהובלת חה"כ תמר זנדברג ובהשתתפות נגישות ישראל וארגוני אנשים עם מוגבלות נוספים: בקול, עמותת מעגלי שמע, שמע בקולנו, המרכז הישראלי ללימודי חרשות ועוד

ח"כ תמר זנדברג: אמליץ ליו"ר ועדת הכלכלה ליזום תיקון חקיקה לשיפור הנגשת שידורי הטלוויזיה לכבדי שמיעה

ארגוני כבדי השמיעה, בדיון שלווה בתרגום לשפת הסימנים ובכתוביות: אי אפשר להבין את מה שקורה בטלוויזיה רק מהבעת הפנים של המתורגמן – החוק להנגשת השידורים לא עודכן מאז 2005

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום לדיון שעסק בהנגשת שידורי הטלוויזיה לכבדי שמיעה, לבקשת ח"כ תמר זנדברג שגם עמדה בראש הישיבה. הדיון כולו תורגם לשפת הסימנים ולווה גם בכתוביות לליקוי שמיעה, וח"כ זנדברג פתחה ואמרה כי חרף החקיקה הקיימת יש עדיין לקונות משמעותיות שיוצרות מצב בלתי נסבל, בו חלק גדול מהאוכלוסייה לא יכול לקבל מידע בסיסי מערוצי תקשורת מרכזיים.

הדיון בוועדה נערך בכנסת ובאמצעות אפליקציית זום

במהלך הדיון טענו משתתפים רבים כי אכן יש בעיה בהנגשת השידורים וכי תרגום לשפת הסימנים אינו מספק וגם הכתוביות הסמויות לעיתים לא נותנות מענה ראוי. בעקבות זאת הודיעה ח"כ זנדברג כי בכוונתה לפנות ליו"ר, ח"כ יעקב מרגי, ולהמליץ לו לרתום את חברי הוועדה ליזום תיקון חקיקה לשיפור המצב.  

עמותת נגישות ישראל רואה בחשיבות רבה שיפור הנגישות בנושא חשוב זה.
העמותה תשמח לסייע בהשתתפות בשולחן עגול לקידום הנושא.

שכבר מיושן תוך התייחסות לטכנולוגיות.

העמותה מעודדת קידום פתרונות טכנולוגיים לשיפור האיכות של ההנגשה וקוראת לקול קורא לפיתוח פתרונות מתקדמים אוטומטיים.

אחראית תחום הנגישות בארגון בקול, אביטל ישר רוזנאי, ציינה כי כ-13% מבני ה-20 ומעלה בישראל – כ-730 אלף איש – חווים ירידה בשמיעה הצורה כזו או אחרת. היא הוסיפה כי ישנן חובות הנגשה החלות על ערוצי הטלוויזיה והפלטפורמות, אך לא מדובר בחובה להנגיש את מלא השידורים ובנוסף לכך החובה לא חלה על המשדרים באינטרנט. עוד ציינה ישר רוזנאי כי התרגום לשפת הסימנים נעשה בבועה קטנה מדי והכתוביות, אם ישנן, לא איכותיות מספיק.

יו"ר ארגון אני מסמן אני שווה, שירלי פינטו קדוש, אמרה כי החוק להנגשת השידורים לא עודכן מאז 2005, ויש בו לקונות שצריך לתקן. היא הסבירה כי אי אפשר להבין את הטלוויזיה רק מהבעות הפנים של המתורגמן. מנכ"לית המרכז הישראלי ללימוד חירשות, ננה בר, אמרה כי צריך לשלב את נציגי ארגני החרשים בתהליך קבלת ההחלטות על אופי ההנגשה.

ח"כ אורלי פרומן אמרה כי שלחה בסוף מאי מכתב לשרי התקשורת והבריאות בעניין הנגשת השימוש במסכות לכבדי שמיעה, ועד היום לא קיבלה תשובה. "ככל שתוחלת החיים תעלה כך יעלה גם הצורך להנגיש את שידורי הטלוויזיה לכבדי השמיעה. צריך להגדיל את הבועה המוקצית לתרגום לשפת הסימנים ולשפר את הכתוביות", אמרה. ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי צריך לאכוף את החוק הקיים ולהחיל חובה גם על שידורים באינטרנט.

נציגת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עו"ד מיכל גרוס, אמרה כי החוק מחייב הנגשת 75% מהשידורים החיים בזמן צפיית שיא, בעוד שהערוצים המסחריים עליהם מפקחת הרשות מנגישים 100% מהשידורים. היא הוסיפה כי לפני 4 שנים התכנסה ועדת תיאום שבדקה את הנושא, ואמרה כי הרשות לבדוק את הבעיות שהועלו בדיון מול הערוצים המפוקחים.

נציג אגף הפיקוח של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, צחי הלוי, אמר כי הוט ויס עומדות בשנים האחרונות ברף העליון בקיום החובות שלהן. לדבריו, ב-2018 היו שתי בעיות מינוריות, כתוצאה מתקלות טכניות. באשר לפיקוח על שידורים באינטרנט אמרה עו"ד רונית כהן מהמועצה, כי לאחרונה הקים שר התקשורת ועדה לבחינת הנושא, בראשות ח"כ לשעבר רועי פולקמן.

סמנכ"ל הכספים של ערוץ 20, שמואל טיקוצקי, התייחס לטענת שירלי פינטו כי מהדורת החדשות של הערוץ לא מלווה בכתוביות או תרגום לשפת הסימנים. טיקוצקי הסביר כי הערוץ מצוי בשיח עם הרשות השנייה, בבקשה להקלות בעניין. לדבריו, בשל הגבלות הקורונה יש לערוץ בעיה טכנית להביא מתורגמן לשפת סימנים לאולפן. באשר לכתוביות סמויות אמר טיקוצקי, כי לא מדובר בעלויות זניחות אלא בעלות של מאות אלפי שקלים בטכנולוגיה והון אנושי.

ח"כ זנדברג סיכמה את הדיון ואמרה כי בכוונתה לפנות ליו"ר מרגי ולהציע לו לרתום את חברי הוועדה ליזום תיקון חקיקה, וביקשה מנציגי הארגונים להעביר לה הצעות בכתב לתיקונים הנדרשים. ח"כ זנדברג פנתה לנציגי הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין וביקשה לקיים מפגשי שולחן עגול, אחת לשנה, עם נציגי ארגוני כבדי השמיעה ולדווח לוועדה על תוצאותיהם. היא אף אמרה כי הוועדה שבה וקוראת להחלת החוק גם על המשדרים באינטרנט, וממליצה לוועדת פולקמן לבחון בחיוב להחיל חובת הנגשה גם עליהם.