נטע רוטמן, שנהרגה השבוע בנפילת מנוף בכפר סבא, הובאה היום (ד') למנוחות בבית העלמין מנוחה נכונה בעיר. מאות אנשים, בהם אנשים עם מוגבלות על כיסאות גלגלים, השתתפו בהלוויה, שההספדים שלה היו מלווים במתורגמנית לחירשים. הנוכחים בהלווייה מחאו לה כפיים. במקביל להלוויה, בווינה שבאוסטריה עמדו דקת דומייה לזכרה של נטע, שהייתה צריכה להשתתף השבוע ולהרצות בוועידה בינלאומית שעוסקת בנושאי נגישות.
"נטע היקרה, דודה שלי. אולי זאת הפעם הראשונה שאין לי מילים וכל כך קשה לי לכתוב", ספד לה אחיינה תום. "אין לי ספק שאותה שיחת הטלפון, "נטע הלכה",
תמשיך להדהד בראש ותיחרט לי בזיכרון לעד. נטע, היית אישה שמפיצה אור סביבך, כל פועלך היה למען הפיכת העולם למקום טוב יותר ולי אין ספק שהצלחת בכך.
הותרת חלל עצום. תשמרי על כולם מלמעלה ותמשיכי להפיץ אור גם בשמיים".
"מי היה מאמין שביום שבת נשב כל המשפחה וזה יהיה המפגש האחרון? מי היה מאמין שלא תזכי להיכנס לדירה שכל כך חיכית לה?
מי היה מאמין שלא נזכה לראות את פנייך ושהכול יקרוס ברגע אחד ארור?", אמר תום. "נטע, אישה מיוחדת. בימים האחרונים מספרים עלייך דברים שאני כבר ידעתי. היית עבורי מודל לחיקוי, מישהי שמכל דבר שהיא עושה אפשר ובעיקר צריך ללמוד".
אלון, בן זוגה של נטע: "על ההר המושלג פגשתי אותך מלאכית לבנה ומשם גלשנו יחדיו לאינספור חלומות. לכל שיגעון שאני זורק את תמיד מסכימה ומיד כגוף אחד כבשנו עולמות, רק לא לקחנו בחשבון את השנייה, בה' הידיעה, ב-18 בפברואר 2018 (היום שבו נהרגה נטע), שנייה שהיא דבר כל כך קצר, שאנשים לא שמים לב אליה. תיכננת לטוס לווינה, רצינו מרפסת גדולה הפונה מערבה, הרגשנו שזה כל כך קרוב, איזו התרגשות. רק לא לקחנו בחשבון את השנייה".
אורית, גיסתה של נטע: "שלושה ימים עברנו מהרגע ההזוי, המפחיד, הבלתי נתפס, זה שנראה כרגע שלעולם לא אבין. מתרוצצות המחשבות ללא סדר, בלי בית ללא שם. מרחק לא מובן שאיננו נתפס. כן, יש רגשות חוויות, רסיסי מילים, שיחות, בעיקר חוכמת החיים ואהבה שאינה תלויה בדבר. כמה הייתי רוצה עוד ועוד ועוד. נטע, נגעת בי ביכולת המיוחדת השייכת רק לך".
אבי ישראל, יו"ר עמותת נגישות ישראל, ספד בשמו של יובל וגנר נשיא מייסד העמותה: "לפני שמונה שנים ראיינתי את נטע ולא התלבטנו לרגע, זה היה ברור מראש כהצלחה ואכן ההצלחה הייתה גדולה. נטע הייתה עבורי הרבה יותר מעובדת בכירה, היא הייתה לי חברה. היא הבינה מיד כי זאת לא רק עבודה, עבורנו זאת שליחות לחיים. היותנו אנשים עם מוגבלות מחייבת אותנו לעשות הכל על מנת שישראל תהיה נגישה".
שרון, חברתה הטובה של נטע, ספדה לה: "נטע היא מהדמויות שמעוררת השראה אצל רבים וגם היא עוררה השראה מיוחדת. זו אבידה של ידע בקנה מידה עולמי".
זוהר שעובדת בעמותה, אמרה בהלוויה: "זה לא נתפס עבורי, אני כבר שלושה ימים מסתובבת עם קשיי נשימה אמיתיים ולא יודעת מה אני אעשה בלי נטע שהייתה כל כך מיטיבה". לאחר מכן זוהר נשאה דברים בשמה של מיכל רימון, מנכ"לית העמותה שנמצאת בוועידה בנושא נגישות בוינה: "נטע הייתה חדורת מטרה, סוחפת, תומכת. ביליתי שעות ארוכות עם נטע והרבה מעבר לעבודה היינו חברות. חלקנו סיפורי משפחה. קשה לעכל. מי שהכיר את נטע לא ראה את המוגבלות כי הוריה חינכו אותה שזאת לא מוגבלות.
"נכנסת בסערה למשפחה לפני כשמונה שנים, מהר מאוד התברגת כמובילה, צמודה אליי", הוסיפה רימון. "מיניתי אותך לסגנית שלי, המשלימה שלי והמאזנת. שותפה אמיתית לדרך, לעשייה. הובלתם את המחלקה להישגים מדהימים, ולא רק את המחלקה, גם את המדינה. החותם שלך נשאר בכל פינה. נגעת בכל כך הרבה אנשים וארגונים, כולם העידו על מקצועיות, יכולת השכנוע והיכולת להזיז הרים ולגעת באנשים".
הכתבה פורסמה באתר YNET
