תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עוסק אך ורק באכיפה. עד היום, לנציבות שוויון זכויות היו אפשרויות אכיפה מוגבלות יחסית – היא הייתה יכולה להוציא צו נגישות או לפעול במישור הפלילי. שתי האפשרויות הללו עדיין בתוקף, אבל נוספו להן אפשרויות נוספות.
רוצים להבין לעומק את הנושא? כנסו לכתבה
בתמונה משמאל: כיתוב: #סדרת_המדריכים. כיתוב: כל מה שרציתם לדעת על תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. משמאל ציור של פטיש שופט וברקע סמל הנגישות הבין לאומי. למעלה סמל עמותת נגישות ישראל.
תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – מה הוא אומר?
נתחיל מהסוף – תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עוסק אך ורק באכיפה. זה אומר שאם הנגשתם – אין לכם מה לדאוג, חובות הנגישות לא השתנו.
אז מה השתנה?
עד היום, לנציבות שוויון זכויות היו אפשרויות אכיפה מוגבלות יחסית – היא הייתה יכולה להוציא צו נגישות או לפעול במישור הפלילי. שתי האפשרויות הללו עדיין בתוקף, אבל נוספו להן אפשרויות נוספות.
החל מתאריך כניסת התיקון לתוקף (שנדחה וטרם פורסם), קיימות לנציבות מספר אפשרויות אכיפה:
1. הגשת תביעה אזרחית – בשם הנציבות או בשם אדם עם מוגבלות.
2. מסלול מנהלי – התראה מנהלית, התחייבות ועירבון או עיצומים כספיים.
*חשוב לזכור שאנשים פרטיים עדיין יכולים לתבוע בעצמם*
אם קיימת הפרה, הנציבות תוכל לגלות עליה בשתי דרכים עיקריות:
1. פיקוח שוטף של הנציבות – בקרה שהנציבות יוזמת ומבצעת. על פי התיקון, למפקחי הנציבות יש סמכויות בדיקה, כולל כניסה למקומות בהם ניתן שירות ציבורי (יכולות להיות ביקורות פתע).
2. מידע שהתקבל מהציבור. במקרה זה הנציבות תבדוק ותאשר את נכונות המידע.
התראה מנהלית
ההתראה המנהלית היא בעצם הודעה למפר – קיימת הפרה, עליך לתקן את המצב ואם לא תתקן, תיתכן אכיפה.
ההתראה תינתן במקום עיצום כספי במספר מקרים:
1. אכיפה הראשונה לחייב זעיר או קטן בארבע השנים הראשונות לאחר כניסת התיקון לתוקף (עד 2027).
2. כאשר יש אישור מורשה נגישות לכך שהתאמת הנגישות קיימת (והמצב לא השתנה מאז ניתן האישור).
3. בנסיבות נוספות אותן תפרסם הנציבות (וכנראה יכללו חובות חדשות או לאחר שינוי מדיניות, כאשר ישנה מחלוקת בציבור לגבי פרשנות החקיקה, כאשר ההפרה נובעת ממורכבות ביצוע ההנגשה או אצל חייבים שרמת הנגישות שלהם גבוהה).
התחייבות ועירבון
בהפרה ראשונה של חובת ייצוג הולם או כאשר מדובר בחייב שרמת הנגישות שלו בינונית, תינתן לחייב האפשרות להתחייב לתקן את ההפרה ולתת את סכום העיצום הכספי כעירבון. אם ההפרה תתוקן לפי התנאים ולא תהיה הפרה נוספת במשך תקופת ההתחייבות, העירבון יוחזר.
הנציבות תוכל לקבוע תנאים נוספים שהחייב יצטרך לעמוד בהם במשך תקופת העירבון (כדי להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה).
עיצום כספי
הממונה ישלח הודעה על כוונת חיוב ודרישת תשלום. למפר ישנה זכות טיעון.
זכות הטיעון תוכל לשמש לטענה שאין הפרה, שהמפר הוא לא זה שאחראי להפרה או שיש סיבה לתת הפחתה בסכום העיצום.
כמה יהיה התשלום שיידרש?
תלוי במספר גורמים – סוג החייב, תחום ההפרה והפחתות אם יהיו.
סוג החייב
חייב זעיר, קטן או רגיל על פי מחזור העסקאות השנתי בשנה הקודמת.
חייב זעיר – 2,000,000 ₪
חייב קטן – מעל 2,000,00 ₪ עד 20,000,000 ₪
חייב רגיל – מעל 20,000,000 ₪ או רשות ציבורית.
תחומי ההפרות
בתוספת השמינית לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהיא חלק מהתיקון, ההפרות קובצו לקבוצות של הפרות דומות (למשל התאמות שקשורות לכבש, הפרות שקשורות לריהוט או הפרות שקשורות להנגשת מידע).
הקבוצות חולקו לארבעה חלקים (מ-א' ועד ד'). כל תקנות הנגישות רלוונטיות עבור הרשימה – תקנות נגישות מבנים, תקנות ספציפיות לשירות (למשל תקנות תחבורה ציבורית ותקנות השכלה גבוהה) וכמובן תקנות נגישות השירות.
הטבלה המלאה מופיעה בתיקון לחוק והיא ארוכה (ישנו קישור בסוף הדיוור).
גובה העיצום הכספי
| חייב זעיר | חייב קטן | חייב רגיל | |
| א | 1,200 | 3,500 | 12,500 |
| ב | 2,400 | 7,000 | 25,000 |
| ג | 3,600 | 13,000 | 37,500 |
| ד | 3,600 | 13,000 |
- *הסכומים יתעדכנו בהתאם למדד ויפורסמו באתר הנציבות.*
- הפרה ייחודית היא חובת ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות. בהפרה של החובה הזו העיצום יהיה 25,000 ₪ ללא קשר לגודל החייב. כאשר ישנן מספר הפרות – הסכומים יצטברו. תהיה אפשרות להגיע עם הנציבות להסדר פריסת תשלומים.
- הפחתות
לנציבות יש תקנות שיאפשרו להפחית את סכום העיצום.
לפי המידע הקיים ברשותה הסכום יופחת מראש אם אפשר.
המפר יוכל לטעון שישנן סיבות נוספות להפחתה שיאפשרו הפחתה נוספת. - מהן הנסיבות?
1. המפר התנהג כשורה בעבר (כל אחת מהאפשרויות תאפשר הפחתה):
1.1. לא הפר את אותה הוראה ב-3 השנים הקודמות (20%).
1.2. לא הפרה כל הוראה ב-5 השנים הקודמות (30%).
1.3. נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק (30%).
2. מפר יחיד שלו נסיבות אישיות שמצדיקות את ההפחתה (30%).
ניתן לצבור הפחתות עד 70%. כמו כן, אם לאחר כל אלו סכום העיצום יעלה על 5% ממחזור העסקאות השנתי – תבוצע הפחתה עד לסכום זה.
- הפרה מתמשכת והפרה חוזרת
אם הפרה לא תתוקן תוך זמן סביר אותו הנציבות תפרסם עבור כל סוג הפרה (כלומר הפרה נמשכת) – 2% נוספים על סכום העיצום בכל חודש.
אם הפרה תוקנה ואז הופרה שוב בתוך שנתיים (כלומר הפרה חוזרת) – כפל עיצום.
הגדרות אלו רלוונטיות גם במקרה שבו ניתנה התראה מנהלית וההפרה לא תוקנה או שתוקנה אך הופרה שוב. - פרסום
כדי להפוך את התהליך לשקוף, הנציבות תפרסם את העיצומים הכספיים אותם הטילה, מהי מהות ההפרה, מהו הסכום שהוטל ומהן הסיבות להפחתת הסכום אם היו. שם המפר (אם הוא תאגיד) ופרטים הנוגעים לעניין יפורסמו גם הם. כאשר המפר יודיע על תיקון הליקוי – הודעה זו תפורסם. - מהי רמת הנגישות ?
רמת הנגישות של חייבים מתבססת על "מחירון" שתפרסם הנציבות. - אז מה עושים עם כל זה?
כמו שכבר אמרנו בפתיחה – אכיפה אפשר לעשות רק כשישנן הפרות. מי שנגיש – קשה למצוא סיבות לאכיפה (וגם אם יש – הנגישות הכללית בהחלט תועיל להפחתת חומרת האכיפה).
כשאתם מנגישים, אל תחשבו על הפחד מאכיפה. זכרו את מטרת ההנגשה על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו."
