השנה חגגנו את ט"ו בשבט ממש בפאר, הדר ויקר…
המרחב קיבל תרומה של 100 עצים מכל סוג שאנו רוצים, ממשפחה הולנדית מופלאה. משפחה נוצרית זו, וים ופטרה ואן-דר זנדה, עלו לארץ לפני שנים רבות, וכאן אימצו ארבעה ילדים עם בעיות רבות ושונות. אחד הילדים, נאיל ברקאן נפטר לפני כמה חודשים. משפחת ואן-דר זנדה חיפשה מקום מתאים לטעת עצים לזכרו של בנם המאומץ. השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים פנתה אליי שאמצא מקומות לטעת בהם את העצים. מצאתי שני מקומות: בית-ספר "שחפים", המשמש בי"ס לילדים עם צרכים מיוחדים (לקות שכלית בינונית ועמוקה), ומע"ש אהבה בקריית-שמונה, שהוא מוסד תעסוקתי שיקומי לאנשים מעל גיל 21 עם פיגור קל. שני המקומות הסכימו ברצון לטעת בשטחם עצים לזכר נאיל ברקאן.
בט"ו בשבט הגיעה משלחת מירושלים שכללה את וים ופטרה, וכן מלווים מטעם השגרירות הנוצרית, ובראשם הגב' יהודית סטץ, מנהלת מחלקת הרווחה של השגרירות.
הטקס הראשון היה בבי"ס "שחפים". הנערים הבוגרים הכינו קטע מוזיקאלי נעים לאוזן שריגש את הקהל. עופר מיכאלי מ"יוצאים למרחב בגליל", שהיה ה"שדכן" בין משפחת ואן-דר זנדה לבין "שחפים", בירך את הנוכחים מטעם המרחב. מר ישי אדלר, מנהל בית הספר, בירך את המשפחה התורמת, והציע להם לבוא כל שנה לבי"ס "שחפים" כדי לראות כיצד העצים מתפתחים. נערי בי"ס "עינות ירדן" שבקיבוץ עמיר, אשר מתנדבים לאורך כל השנה בבי"ס "שחפים", עזרו לבוגרי בי"ס לחפור ולטעת את העצים. בסיום הטקס הושמה אנדרטה קטנה לציון חייו ומותו של נאיל.
משחפים "טסה" המשלחת לטקס הנטיעות במע"ש אהבה. שולחנות ערוכים מלאי כל טוב ואווירת חג תוססת קידמו אותנו בבואנו. מנהלת מע"ש, הגב' סיגל כהן אשר אירחה את המשתתפים, סיפרה על המקום, על תכניו ואודות תכניותיה לפיתוח. במקום נכחו שישים חברי מע"ש אהבה וכן נערים ונערות רבים מבי"ס "עינות ירדן", אשר פועלים במרץ במשך כל השנה לקיים את הגן היפה ואת גינת הירק במקום. כבוד ראש העיר, מר נסים מלכה, ומנכ"ל משרדו מר אלי כהן הגיעו לטקס. הטקס היה יפה וטעים ולאחר מכן כל החברים נטעו עצים. כדאי לציין שלא קל היה להביא את ראש העיר לאירוע, אך היה זה חשוב לנו ולכן פעלנו רבות ואכן הצלחנו…
גם כן נישאו נאומים קצרים, כאשר מטעם המרחב בירך עופר מיכאלי. גם כאן הושם לוח זיכרון לציון חייו ומותו של נאיל.
חשוב לציין שמעבר ליום ט"ו בשבט, קשר המרחב קשרים בין בי"ס "עינות ירדן", "שחפים" ומע"ש אהבה. הקשרים האלה הם מצוינים לשני הצדדים. וד"ל.
אני מצרף את דברי ברכתי בטקסים:
"בשם יוצאים למרחב בגליל אני רוצה לברך את כל הנמצאים אתנו היום בחג ט"ו בשבט שמח.
היום אנחנו שותלים עצי פרי לזכר ילד קטן, נאיל ברקאן, שמת טרם זמנו.
נמצאת אתנו המשפחה שלו, המשפחה שאימצה וגידלה אותו, ווים ופטרה ון דר זנדה, ואנחנו שמחים לארח אתכם כאן, בבית-ספר שחפים, שהוא בי"ס אשר בו יש ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מכל העדות והעמים שבצפון.
ילד הוא כמו שתיל, שתיל הוא כמו ילד – בכל מצב ומקרה הוא משמח ומיטיב את עולמם של יקיריו ואוהביו.
ילד ושתיל צריכים את הטיפול והטיפוח, את הדאגה ואת האהבה – ואז הם גדלים ומגיעים להיות מועילים, אם בפריים, אם בצלם, ואם ביופיים.
גם ילד שלא הגיע לשיאו ולבגרותו, אשר נפרד מעולמנו בטרם עת, משאיר לעתים את חותמו הקטן בעולם הזה. ואכן, הילד הקטן הזה יישאר מונצח לשנים רבות רבות בעולמנו. השתילים שנשתול היום, יגדלו ויהיו לעצים גדולים נושאי פרי טעים, יפים ומצלים.
כל מי שייהנה מעצים אלה יזכור לשנייה, לדקה, את הילד הקטן, נאיל ברקאן, שנפטר בטרם עת, ואשר משפחתו הנפלאה תרמה את העצים האלה למען ילדים ואנשים עם מוגבלויות, ובכך ילד קטון משאיר את נפשו אצלנו בגליל לעד.
